180
ראש השנה*
א. איתא במס' ר"ה (קרוב לסופה1) "תנו רבנן תקיעות וברכות של ר"ה. . מעכבות, מאי טעמא אמר רבה אמר הקב"ה אמרו2 לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר".
ופליגי רש"י ותוס' בפירוש דברי הברייתא "תקיעות וברכות. . מעכבות":
מפרש"י3 שכתב "אם בירך ולא תקע", משמע, שהתקיעות מעכבות הברכות וכן הברכות מעכבות התקיעות4; אבל התוס'5 (וכן ברא"ש6 ור"ן7) פי' "תקיעות וברכות מעכבות זו את זו, היינו שהתקיעות מעכבות זו את זו והברכות מעכבות זו את זו, כשמברך מלכיות זכרונות ושופרות מברך שלשתן או לא יברך כלל, וכן תקיעות שברים תרועות אי בקי בשלשתן יתקע ואם לאו לא יתקע" — אבל אין הברכות מעכבות התקיעות, וכן התקיעות אינן מעכבות את הברכות.
[ועד"ז פליגי הרמב"ם והראב"ד, שהרמב"ם8 כ' להדיא ש"התקיעות אינן מעכבות את הברכות והברכות אינן מעכבות את התקיעות", והראב"ד השיג ד"של ר"ה מעכבות זו את זו", וכוונתו כדעת רש"י9, שהברכות מעכבות לתקיעות והתקיעות לברכות10].
ובפשטות נראה שפלוגתא זו תלוי' בפירוש המשך דברי הגמ' (הטעם על דין זה) "מ"ט כו' אמרו לפני. . מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כו' זכרונות כו' ובמה בשופר".
דהנה בפירוש סיום המאמר "ובמה
הערות
- *. וסיום מס' ר"ה.
- 1. לד, ב.
- 2. ברייתא, הובאה גם לעיל במס' ר"ה טז, סע"א (וראה גם תוספתא ר"ה פ"א, יא. ספרי בהעלותך י, י). — ובהגהות חשק שלמה לר"ה שם (טז, א) תמה דשם היא ברייתא וכאן היא מימרא דרבה (ומסיים: ודוחק לומר שרבה לא שמיע לי' ברייתא זו[ednref_57_*]). ולכאורה יש לומר, שהחידוש בדברי רבה הוא רק שזהו טעם להדין דמעכבות זא"ז (ואולי י"ל שאז הול"ל "אמר רבה, כדתניא כו'" וכיו"ב. וברי"ף (ורא"ש. וכן בריטב"א, הובא בהערה 17) הגירסא "כדרבא, דאמר רבא א"ל הקב"ה כו'").
- 3. שם (לד, ב) ד"ה תקיעות.
- 4. וכן מובא בתוספתא מנחות (פ"ו, ו) — ראה חסדי דוד ומצפה שמואל לתוספתא שם (וראה מנחת ביכורים שם). צפע"נ על הרמב"ם הל' שופר ספ"ג.
- 5. שם לג, ב ד"ה שיעור.
- 6. ר"ה פ"ד סי"ד.
- 7. לרי"ף ר"ה שם (וכן בחי' הר"ן שם). — וכ"ה בר"ח ר"ה שם. רי"ף שם לפנ"ז — לד, א. רשב"א וריטב"א שם.
- 8. הל' שופר ספ"ג. וכן נפסק להלכה בטור ורמ"א או"ח סתקצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ד.
- 9. לח"מ שם. ועוד.
- 10. וראה ביישוב קושיות התוס' (ורא"ש ור"ן) הנ"ל על דעת רש"י — חסדי דוד לתוספתא מנחות שם. ערוך לנר לר"ה שם (לד, ב). צפע"נ על הרמב"ם שם. ועוד. [edn_57_*] אבל להעיר, שבתוספתא לפנינו לא הובא הסיום "ובמה בשופר" (וראה ריא"ז שבהערה 40) [והברייתא דספרי בהעלותך שם היא בסגנון שונה, שבה מבאר הסדר דמלכיות זכרונות ושופרות. ע"ש] — וראה לקמן בפנים שלדעת רש"י עיקר כוונת רבה (לענין ברכות ותקיעות מעכבות זא"ז) היא לסיום זה "ובמה בשופר".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.