169

חייבים להשתדל לדבק בה עתה אשר היא באמת קרובה לכם מאוד!

[וההכרח הוא מיתורא דאריכות הכתוב "לא בשמים היא גו', ולא מעבר לים היא גו'" — שהרי זהו ידוע וגלוי לעין כל, שהתורה היא לא בשמים ולא מעבר לים, והי' מספיק מה שנאמר לפנ"ז "לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא"¹⁵, ומוכח מזה שהכתוב משמיענו כאן ענין חדש הבא להוסיף ביוקר וחשיבות התורה אצל בנ"י].

אבל פירוש זה צ"ע, דאע"פ שיש כמה פרשיות בתורה העוסקות בהדגשת וביאור חשיבות ויוקר התורה, מ"מ פשטי' דקרא הכא לא משמע דנחית לזה, דמתוכן המשך הכתובים — "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" — משמע שכל כוונת הכתוב כאן אינה אלא להדגיש שהתורה ה"ה דבר ה"קרוב אליך מאוד" (היינו שאין צורך ביגיעה יתירה בשביל זה) — ואילו ההדגשה הנ"ל (בהפלאת החשיבות ויוקר התורה) שגם אילו היתה בשמים "היית צריך לעלות אחרי' וללמדה" (לפי פי' הנ"ל) הרי היא במובן הפכי, שיש צורך בהשתדלות ופעולת האדם.

ג. ויובן זה בהקדם דיוק לשון רש"י "שאילו כו' היית צריך לעלות אחרי' וללמדה". דלכאורה: בפסוק נאמר "מי יעלה גו' ויקחה לנו", וא"כ הו"ל לרש"י לומר "ולקחת אותה" (וכיו"ב) — ומדוע שינה רש"י מלשון הכתוב וכ' "וללמדה"¹⁶? וביותר תמוה: גם בגמ' נאמר רק "לעלות אחרי'", ורש"י מוסיף על ל' הש"ס "וללמדה".

ויש לומר, שבזה מדגיש רש"י, שהכתוב לא איירי בקיחת והבאת התורה מן השמים [ע"ד פי' התרגום ירושלמי כאן¹⁷ "לא בשמים היא אורייתא למימר אלווי מן אין הוה לן חד כמשה נביא די יסוק לשמיא וייתא יתה לן"¹⁸] — כי זוהי מילתא דפשיטא שלאחר מתן תורה שוב תורה "לא בשמים היא", ואין הכתוב צריך לשלול טעות כזו, שיש צורך להוריד את התורה עוד פעם מן השמים — אלא חידוש התורה כאן הוא בנוגע ללימוד התורה. דאף שהתורה כבר ניתנה לבנ"י (והיא נמצאת בארץ), עדיין יש מקום לטעות, שאי אפשר ללמוד התורה בקל (ולהבינה כדרוש), וצריכים "לעלות אחרי'" כדי ללמדה — וע"ז אומר הכתוב "לא בשמים היא", שכל כך "קרוב אליך הדבר מאוד", שכדי ללמוד את התורה אין צורך ליטלטל ממקומו כלל, אלא בכל מקום המצאם, יכולים בני ישראל ללמוד תורה, "כי קרוב אליך הדבר מאוד".

וזהו גם ההמשך בפרש"י עה"פ "כי קרוב אליך הדבר מאוד" — "התורה ניתנה לכם בכתב ובע"פ" — והיינו, ש