168

ב. במפרשים ביארו הכרחו של רש"י באופנים שונים, ומהם:

א) שהוא ממ"ש בסיום הפרשה "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" — "דאי¹⁰ ס"ד שפי' המקרא הוא שאילו היתה בשמים לא הי' נמצא שום איש לעלות שם להביא לכם צ"ל שעכשיו שאינה בשמים תוכלו למצוא אנשים להביאה לכם, ואין הדבר כן שהרי אחר זה סיים כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ואינו אומר ונמצא אנשים להביאה לכם". וע"כ צריך לבאר, שכוונת הכתוב ב"כי קרוב אליך הדבר גו'" היא שעתה קרוב אליך הדבר גו' לעשותו, משא"כ אם היתה בשמים (אף שג"כ צריכים לעשותו, מ"מ אז) — היית צריך לעלות באמת¹¹.

ב) מיתורא דקרא דמלת לאמר (דהול"ל "לא בשמים היא לעלות אלי'" וכיו"ב), דמשמעו לאמר לאחרים, "וה"ק לא בשמים היא שאילו היתה בשמים היית צריך לאמר מי הוא שיש בידו כח ואון יעלה לנו בשבילנו השמימה כו' וישמיענו אותה כו'"¹².

אמנם מלבד מה שקשה לב' הפירושים, דלכאורה אין בהם די הכרח להוציא פירוש הכתוב מפשוטו [בנוגע לפי' הא' הנ"ל הרי אפשר לפרש שבסיום הכתוב מוסיף על התחלתו, שלא זו בלבד ששולל מלחשוב שהמצוה רחוקה ונפלאת, בשמים או מעבר לים, כי באמת לא בשמים היא ולא מעבר לים¹³, אלא עוד זאת — "קרוב אליך הדבר מאוד גו'": ובנוגע לפי' הב' שההוכחה לפירוש זה היא מיתורא דקרא ד"לאמר", הרי את"ל שזוהי כוונת רש"י, הו"ל להעתיק גם תיבת "לאמר", או עכ"פ לרמזו ב"וגו'", כדרכו של רש"י שמביא מהכתוב תיבות אלו שבהם הוא הקושי או ההכרח לפירושו] —

יש לשאול בגוף הענין: מהו הצורך כ"כ להודיענו פעמיים ובאריכות ש"אילו היתה בשמים (בעבר הים) היית צריך לעלות אחרי' (יעבר לנו)" מאחר שבמציאות אינה בשמים ואינה מעבר לים?

יש מפרשים¹⁴, שלפי פרש"י כוונת הכתוב כאן להוסיף הדגשה וביאור אודות חשיבות ויוקר התורה, שאף אילו היתה בשמים הי' לכם "לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה", היינו "לעלות אחרי' וללמדה" — עד כדי כך צ"ל ההשתדלות להשיגה — ומזה נלמד בכ"ש וק"ו עד כמה