84
ומזה מובן, שהכתוב "פתוח תפתח" (הבא אחר האזהרה דאמוץ הלב וקפיצת הידים) עוסק בפתיחת לבו וידו של הנותן, משא"כ הכתוב "נתון תתן" מדבר (בעקרו) בנתינה אל העני והלוה.
ולכן דוקא בפסוק "נתון תתן" העתיק רש"י מהכתוב גם תיבת "לו" ולא בפסוק "פתוח תפתח", להשמיענו, שכאן עיקר ההדגשה היא על הפעולה ב"לו" — במקבל הצדקה.
[ועפ"ז מובן בפשטות הא דדוקא בפסוק הב' מפרש רש"י תיבת "לו" — "בינו ובינך"21 ולא בפסוק "פתוח תפתח" (אף שגם בפסוק הא' אין תיבת "לו" מוכרחת, שהי' יכול לומר "כי פתוח תפתח את ידך והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו")22 — כי רק בפסוק הב' עיקר ההדגשה הוא על הנתינה להמקבל, ולכן מדייק "לו" — "בינו ובינך", איך צ"ל אופן הנתינה בפועל "לו", להמקבל; משא"כ בפסוק "פתוח תפתח" שהעיקר הוא (לא הנתינה מהנותן למקבל, אלא) פתיחת לבו וידו של הנותן, א"כ אין לדייק בזה תיבת "לו" ביחס לאופן הנתינה (ואולי י"ל שתיבת "לו" כאן פירושה "בשבילו", שפותח את לבו בשביל העני)].
ולפי זה יש להוסיף: זה שבפסוק "נתון תתן לו" פרש"י "אפילו מאה פעמים", ובפסוק "פתוח תפתח" כותב "אפילו כמה פעמים":
בכתוב "פתוח תפתח" שעיקר ההדגשה בהציווי אינה על כמות הנתינה למקבל אלא על פתיחת הלב והידים דהנותן, היינו איכות הנתינה מצד הנותן, אין מקום לפרש "אפילו מאה פעמים", כי זה מתאים רק כשהמדובר בנתינה להמקבל, שבזה מדגיש הכתוב שמעשה זה צריך להיות "אפילו מאה פעמים", אבל לא כ"כ כשמדובר בתוכן פתיחת הלב והידים של הנותן.
אלא דשם קמ"ל "אפילו כמה פעמים", דאף שהכתוב מצוה לנותן הצדקה "פתוח תפתח", אין מספיק שיהי' זה רק פעם אחת, בפעם הראשונה שנותן הצדקה, אלא על האדם להשתדל שכל פעולה של צדקה תהי' באופן של "פתוח תפתח את ידך", היפך דאימוץ הלב וקפיצת הידים23.
ד. ויש להוסיף ע"ד ההלכה.
הנה יש לחקור: אם נתינת הצדקה מתוך חפץ הלב ובסבר פנים יפות הוא חלק מגוף המצוה דצדקה, משא"כ בפחות מזה, אף שקיים המצוה, הרי זה רק ע"ד חלק קיום המצוה; או שעיקר מצות
הערות
- 21. כ"ה בדפוסים שלפנינו. ובדפוס א' וב' ו(רוב) כת"י רש"י שתח"י "לבינך" (ע"ד ל' הספרי "בינך לבינו").
- 22. עפ"ז מובן שאין מספיק מה שתירץ במשמרת הקודש לפרש"י כאן.
- 23. ובפרט שהדרשות שבשני הכתובים מדובר (גם) באותו יום (ראה אבות דר"נ פ"ג, ז. ב"ר פס"א, ג. וש"נ. וראה מפרשים שם)[ednref_36_*], ולכן קשה לומר דיכול לפעול בעצמו "פתוח תפתח", שיתן בחפץ לב כו' "מאה פעמים", משא"כ בהנתינה בפועל. [edn_36_*] והא דצריך לימוד מיוחד במדרשים הנ"ל מהכתוב בקהלת (יא, ו) בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, דתתן לעני גם בערבית, והרי כבר נלמד מכתוב בתורה שתתן (אפילו כמה פעמים) אפילו מאה פעמים (לא רק לעוד עני גם בערבית), כי א) שם בא לומר טעם והסברה "כי אינך יודע כו'". ב) לפמ"ש ביפה תואר (השלם) לב"ר שם, דשם איירי שאין עליו עוד חיוב [אם כבר נתן כפי יכולתו, דקאמר שידחוק א"ע ויתן גם לשני באותו יום (וראה ראשון לציון שבהערה 32), או בחד עניא דחוזר על הפתחים דאין נזקקים לו למתנה מרובה כו' (וראה נחלת יעקב פסוק יא)], משא"כ לפי הדרשות שבפרשתנו. ועצ"ע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.