ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדראהשיחה ב82

82

שיחה ב

א. עה"פ¹ "כי פתוח תפתח את ידך לו" מפרש רש"י "פתוח תפתח" — "אפילו כמה פעמים", ולאח"ז עה"פ² "נתון תתן לו" פירש — "אפילו מאה פעמים"³.

והנה בספרי עה"פ⁴ לפנינו נאמר בשניהם "מאה פעמים"⁵: "ומנין שאם פתחת פעם אחת אתה פותח אפילו מאה פעמים ת"ל כי פתוח תפתח את ידך לו. . ומנין שאם נתת לו פעם אחת אתה נותן לו אפילו ק' פעמים ת"ל נתון תתן"⁶.

ובפשטות י"ל טעם פרש"י, פשוטו של מקרא — מקרא הראשון מלמדנו רק "כמה פעמים", והפסוק השני "נתון תתן" — בא להוסיף "אפילו מאה פעמים".

אבל צע"ק כי בפש"מ יש לפרש שבפסוק הראשון ("כי פתוח תפתח") מדבר (בעיקר⁷) בחיוב צדקה, ובכתוב השני "נתון תתן" קאי (בעיקר) במצות גמ"ח. כי פסוק זה בא בהמשך למ"ש⁸ "השמר לך פן יהי' דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו גו'", שבנוגע לשנת השמיטה החשש הוא בשייכות לגמ"ח, כמ"ש לפנ"ז⁹ "וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו גו' לא יגוש את רעהו גו'", וע"ז ממשיך "נתון תתן אפילו כמה (מאה) פעמים" גם בגמ"ח¹⁰.

ועד"ז מצינו במפרשים¹¹ שכתבו שב' הדרשות בספרי צריכי, "חד לנותן בתורת צדקה וחד למלוה בשעת דחקו, וקמ"ל שגם המלוה בשעת דחקו צדקה תיחשב לו אע"פ שחוזר ליפרע ממנו".

[יש עוד גירסא¹² בספרי: "ומנין שאם פתחת פעם אחת שסופך לפתוח הרבה פעמים ת"ל כי פתוח תפתח את ידך לו"¹³, ובפסוק נתון תתן "אין לי אלא פעם אחת מנין אפילו מאה פעמים ת"ל

הערות

1. פרשתנו טו, ח.
2. טו, יוד.
3. ושינוי הנ"ל הוא גם בדפוס ראשון ושני וכת"י רש"י (שתח"י). וכן נעתק בנחלת יעקב ואמרי שפר כאן. ועוד. בספר דקדוקי רש"י (באר רחובות) נעתק מפרש"י עה"פ פתוח תפתח "אפילו מאה פעמים". ואולי הוא משיגרא דלישנא, ולא נחית לדייק בזה.
4. וכן ביל"ש.
5. ראה אמרי שפר כאן, שביאר פרש"י זה ע"ד הרמז (והדרוש). ומסיים "אבל בספרי ובפרק אלו מציאות אמרו גם גבי פתוח תפתח אפילו מאה פעמים". וכוונתו למה שנאמר בתחלת הסוגיא שם (לא, א) "השב אפי' ק' פעמים. . שלח אפי' ק' פעמים. . הוכח אפילו ק' פעמים", שע"ז קאי כל סוגית הגמ' שם, שבכ"מ הפעם הב' מרבה עוד דבר, וכ"ה גם בנוגע ל"פתוח תפתח" ו"נתון תתן" (לא, ב).
6. גם בפס"ז הוא ע"ד השינוי הנ"ל בפרש"י "הרבה", "מאה". — בפסוק "פתוח תפתח" אי' "ומנין אפילו הרבה פעמים ת"ל כו'", ובפסוק "נתון תתן לו" "אפילו נתת לו מאה פעמים עוד תתן לו כל שבא תן לו". אבל רש"י נקט בב' המקומות אותו הלשון ממש רק בשינוי מ"כמה" ל"מאה".
7. כי מפורש שם גם "והעבט תעביטנו", אם לא רצה במתנה תן לו בהלואה (פרש"י).
8. טו, ט.
9. פרשתנו שם, ב.
10. אבל י"ל דקאי גם על צדקה כפשטות הלשון נתינה, "נתון תתן" (וראה חזקוני כאן טיו"ד).
11. ספרי דבי רב בפסוק יוד.
12. גירסת הגר"א.
13. ובפסיקתא הובאו שני הענינים בזא"ז: מלמד שהחובה הוא עליו לפתוח ומנין אפילו הרבה פעמים ת"ל פתוח תפתח, פתחת פעם אחת סופך פותח הרבה פעמים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.