65

כולן לטובה כו'" (כנ"ל) — מ"מ, גם זה "מציאות חדשה" היא, ואדרבה — נקודת (ויסוד) השינוי נעשית ע"י קיום מצות התשובה, "עזיבת החטא בלבד", וכל פרטי עניני התשובה הבאים אח"כ, ענינם רק לפעול שנקודת ה"שינוי" תתפשט בכל עניני האדם, עד ש"משנה מעשיו כולן לטובה".

[וכמו ולד חדש בפשטות, שהתחדשות מציאותו נעשית ברגע אחד, ואז אינו אלא נקודה אחת⁶⁶; ואח"כ מתפשטת ומצטיירת נקודה זו — בתחלה בציור הכללי (זכר או נקבה) במשך ארבעים יום⁶⁷, ואח"כ בציור הפרטי בכל אבריו וגידיו (עד לשערות וצפרנים) — במשך ט' חדשים,

וכן הוא בענין התשובה, שנקודת ה"מציאות החדשה" שע"י תשובה היא ע"י "עזיבת החטא בלבד. . שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה"⁶⁴ — ולכן פסק ההלכה שע"י עזיבת החטא בלבד משתנה מרשע לצדיק כנ"ל;

ופרטי ענין התשובה (החל מוידוי ובקשת מחילה, עד להוספה באיכות התשובה, שתהי' "תשובה מעולה" וכו') — ענינם, שנקודת ההתחדשות (שנעשית ע"י עצם התשובה) תתפשט ותחדור לכל פרטי מציאותו, עד ש"משנה מעשיו כולן לטובה" — שבכל פרטי עניניו ניכר שהוא איש "אחר"].

ז. ועפ"ז מובן זה שהתשובה היא "שוחד", ואע"פ שכתיב "לא יקח שוחד":

שורת הדין נותנת, שמעשה התשובה ע"פ הלכה — עזיבת החטא עם וידוי ובקשת מחילה — מבלי שתהי' "תשובה מעולה", ומכ"ש לא באופן של "משנה מעשיו כולן לטובה", אינו מספיק שיומחל לו עונו לגמרי — הן מצד החפצא דהעון, שעדיין נשאר רישומו (ולא נעקר לגמרי מכל וכל), והן מצד הגברא, שלא נשתנתה מציאותו (בגלוי) עד שאפשר לומר שאינו "אותו האיש שעשה אותן המעשים" — ולכן הוי מחילת העון "שוחד" (לגבי בני אדם);

אבל לאמיתו של דבר (וכלפי הקב"ה) אינו "שוחד" — כי כיון שע"י "עזיבת החטא" נעשית נקודת ההתחדשות, שבנקודה זו נכלל הכל [כמו נקודת ולד חדש, שבה כלולים כל פרטי האיברים כו'] — הרי מובן, ש("בכח" עכ"פ) הוא מציאות חדשה.

ולכן, אע"פ שבנוגע להחפצא דהעון, א"א למחול לו עונו לגמרי עד שיעשה תשובה גדולה כ"כ שתעקור עונו מתחילתו⁶⁸ — הרי מצד ה"שינוי גברא" הנפעל ע"י תשובה, כיון שנקודת ההתחדשות בהגברא כבר נעשית ע"י עשיית התשובה, הרי (כלפי שמיא גליא ש)הוא מציאות חדשה לגמרי⁶⁸ (ואינו אלא מחוסר זמן עד שהנקודה תתפשט בכל עניני האדם⁶⁹), ולכן "נמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כו' ונפטר לגמרי