ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדחמשה עשר באבשיחה א47

47

חיים נעלים יותר, ע"ד מ"ש53 "מחי' חיים יתן לך חיים", היינו חיים נעלים יותר בחיי עוה"ז54, וע"ד מה שפירש בר"ג55 ד"מוסיף ימים לעולם הבא", שי"ל שאין הכוונה שההוספה היא רק לחיי עוה"ב, אלא שימי העוה"ב ישנם בעוה"ז, בהיותו נשמה בגוף, וכמחז"ל "עולמך תראה בחייך"56.

ולאידך — "ודלא מוסיף יאסף כו'", כי כאשר אינו מוסיף בלימוד התורה בלילות ה"ז מורה שאין נוגע לו "לזכות בכתר התורה" ואשר כוונתו בלימוד התורה היא בשביל השגת חכמת התורה, ולא לזה שהיא חכמתו של הקב"ה, קדושת התורה, שזהו אמיתית ענינה וגדרה ובשביל זה צ"ל עיקר עסק התורה של האדם, ולולא זה חסר בעיקר החיות של איש ישראל, שהוא עצם קדושת התורה. ולכן חסרים לו "חיים" אלה.

[וע"ד דברי הב"ח הנ"ל31 בביאור מחז"ל57 "על מה אבדה הארץ58 על שלא ברכו בתורה תחלה", ד"איכא לתמוה טובא למה יצא כזאת מלפניו להענישם בעונש גדול ורם כזה על שלא ברכו בתורה תחלה שהוא לכאורה עבירה קלה", ומבאר, ש"המה עזבו את תורתי ולא הלכו בה59 פירוש תחילת ההליכה ברוחניות התורה ממדרגה למדרגה כדי שתתדבק הנשמה בעצמות קדושת התורה לא הלכו בה. . לעסוק בתורה לשמה ("כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן, גם להתגאות להראות חכמתם, ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ"). . נענשו שנסתלקה השכינה מן התחתונים ואז אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עובר58 כלומר נחרבה ונשארה חומרית מבלי עובר שם קדושת השכינה כי נסתלקה השכינה לגמרי מן הארץ ועלה לה למעלה"].

ז. ע"פ כל הנ"ל יש לבאר גם הקשר בין ההוספה דלימוד התורה בלילה להיו"ט דחמשה עשר באב60.

דהנה הטעם בפשטות בזה ש"מכאן ואילך" מוסיפים בלימוד התורה בלילה הוא לפי שמאז הלילות מאריכין והימים מתקצרים61. אבל לפ"ז אינו שייך לתוכן היום (והיו"ט) דט"ו באב עצמו, אלא הוא דבר שמתחיל מט"ו באב ואילך. וי"ל שמסתבר, שיש שייכות בין ההוספה בת"ת בלילה המתחלת מט"ו באב לתוכן היו"ט62.

הערות

  1. 53. יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44.
  2. 54. וע"ד דאיתא ביומא שם לאח"ז: המתהפכות עליו מרעה לטובה.
  3. 55. ב"ב שם. ובר"ח תענית שם "החכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה וחיים לעוה"ב".
  4. 56. ברכות שם. וראה גם ב"ב טז, סע"ב ואילך: הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב.
  5. 31. או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר. וראה הקדמת המהר"ל לספרו תפארת ישראל.
  6. 57. נדרים פא, א. ב"מ פה, ריש ע"ב.
  7. 58. ירמי' ט, יא.
  8. 59. שם, יב (בשינוי).
  9. 60. ראה עבודת הקודש (להחיד"א) מורה באצבע ס"ח חודש אב: יום ט"ו באב ירבה קצת שמחה כי יש עילוי לשכינה כמ"ש בזהר ח"ב דף קלה[ednref_26_*] ויזהר להוסיף בתורה בלילה כמ"ש רז"ל.
  10. 61. כלשון הרשב"ם ב"ב שם.
  11. 62. להעיר, שלפי רגמ"ה ב"ב שם, מ"ש בגמ' "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף כו'" הוא סיום טעם היו"ט מחמת זה דהוא יום שפסקו מלכרות עצים למערכה, "ולפי שעה שהיו עסוקים לכרות עצי המערכה והיו מתבטלין בתלמוד תורה אבל אותו יום פסקו ועשאוהו יו"ט שמיכן ואילך היו עוסקין בתורה". וראה נמוק"י שם. [edn_26_*] ובזהר שם (קלה, א): ט"ו באב איהו קיימא בחדוה על בנות ישראל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.