ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדחמשה עשר באבשיחה א46

46

[ולכן ממשיך הרמב"ם "אמרו חכמים⁴⁴ אין רנה של תורה אלא בלילה שנאמר⁴⁵ קומי רוני בלילה, וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד⁴⁶ כו'", להדגיש שאין הכוונה רק לקנין דברי תורה⁴⁷ ולהתיישבות בחכמת התורה, אלא "לפנימיות התורה", שהיא "רנה של תורה"⁴⁸, והיא הפועלת שיהי' עליו "חוט של חסד"].

והיינו לפי שהדביקות בנותן התורה קשורה עם לימוד התורה מתוך שפלות וביטול⁴⁹, שדוקא בלימוד כזה אפשרית דביקות אמיתית בקדושת התורה, והלילה הוא זמן מסוגל לעורר בעצמו רגש של שפלות ונמיכות רוח (ולכן אז הוא זמן דחשבון הנפש בקריאת שמע של המטה, תיקון חצות וכו'⁵⁰).

ואע"פ שהביטול הוא תנאי מוקדם בכל ענין של לימוד התורה, כמבואר ברמב"ם כאן⁵¹ ש"לא בגסי הרוח היא מצוי'. . אלא בדכא ושפל רוח", שזוהי הקדמה להלימוד, "אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון כו' אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה" — הרי כ"ז הם דברים הקשורים עם ביטול ושבירת הגוף וכיו"ב⁵²; אבל כדי לזכות ב"כתר התורה", צריך הלימוד עצמו להיות מתוך ביטול ושפלות ונמיכות הרוח, להתקשר ולהתדבק בקדושת התורה, וזהו ע"י לימוד התורה בלילה דוקא (כנ"ל)⁵².

ו. וזהו גם תוכן השכר ד"מוסיף יוסיף" — "יוסיף חיים על חייו"; וכן לאידך — העונש ד"ודלא יוסיף כו'":

ההוספה דלימוד התורה בלילות (נוסף על ההוספה בכמות, שמוסיף עוד זמן של לימוד התורה), הוא בעיקר הוספה באיכות — שעי"ז זוכה ב"כתר התורה" שמתדבק עם נותן התורה; ולכן מביאה הוספה זו ל"יוסיף חיים על חייו", דהכוונה בזה היא — נוסף על הוספה בחיים כפשוטו — גם להוספה באיכות,

הערות

44. שמו"ר שם, ה. ויק"ר פי"ט, א. ובשהש"ר (פ"ה, יא) ומדרש שמואל (פ"ה) לפנינו "גרנה" של תורה (וראה מ"כ לשהש"ר שם).
45. איכה ב, יט.
46. ע"ז ג, ב.
47. יש מפרשים דעת הרמב"ם (ע"פ פלוגתת ר"י ור"ל במדרשים הנ"ל והתאמתה לעירובין (סה, א) דמשמע דעיקר הלימוד הוא ביום) דעיקר הלימוד בעיון כו' הוא ביום ולגירסא בלילה (ראה נהורא דאורייתא (להריז"פ וולפסון) מאמר א' פט"ז. מאמר ו' פ"ז. ועוד. וראה מפרשים לשמו"ר שבהערה 41). אבל לכאורה לא משמע כן ברמב"ם. ועוד.
48. וי"ל שזוהי הכוונה בציון הצפע"נ על מ"ש הרמב"ם כאן "אמרו חכמים" לתמיד לב, ב (ולא למדרשים הנ"ל הערה 44), דשם מפורש "כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו". ע"ש.
49. וכהמשך הכתוב "(קומי רוני בלילה) שפכי כמים לבך נכח פני ה'". וראה שו"ע אדה"ז במהד"ב שם (מזח"א קלו, סע"א ואילך. ח"ג יג, א) "וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש (תהלים קלד, א) כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות", והרי זהו תוכנו של עבד ה', שפלות וביטול בתכלית.
50. כידוע בכתבי האריז"ל. וראה הערה לתיקון חצות בסידור אדה"ז (קנא, ג ואילך) וסידור תורה אור (צט, א).
51. הל' ת"ת פ"ג ה"חט. והי"ב.
52. וביטול הנצרך כהקדמה ללימוד, וכמו שאומרים בסוף תפלת העמידה (ברכות יז, א) "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך".
52. ראה מכתב כ' אייר תשט"ז (נדפס באגרות חי"ג (קה"ת, תשמ"ט) ע' פד ואילך), בביאור דברי המהר"ל (תפארת ישראל בההקדמה) דאהבת התורה מסלק אהבת המקום, דדוקא לימוד התורה הקשור באהבת המקום הוא בביטול והעדר המציאות. וראה נתיבות עולם למהר"ל נתיב התורה פ"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.