39
של הקב"ה המורים על "תוארי" הקב"ה "כפי הפעולות המצויות בעולם" [כפי שבאים בסדר י"ג מדות הרחמים51, דשם הראשון המורה "על בעל תוארים" (משא"כ השמות "הוי' הוי'") הוא שם
אל52] —
להדגיש שאף שההתבוננות וההשגה וההכרה בהבורא שייכת רק בפעולותיו של הקב"ה, או (בלשון הרמב"ם) כפי שהקב"ה הוא "בעל תוארים", לא בעצמותו (שע"ז מורה שם הוי', שם המפורש שם המיוחד ושם העצם), מ"מ, האהבה גופא היא לעצמותו ית', אמיתת המצאו53, שלמעלה מפעולות ותוארים.
י. ומכל הנ"ל מובן החילוק בהגדרת מצות אהבת ה' בין ספר המצות לספר היד:
בספר המצות מבאר כללות ענין האהבה, שלכן מבאר שהיא ההכרה בה', שזוהי תנועה של קירוב, וכפי שמדגיש "עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה", ולכן מביא שההתבוננות כוללת גם ההתבוננות "במצותיו ומאמריו", כי גם הם נכללים בהכרת הבורא, שהרי הם ציוויו ומאמריו של הבורא.
[ולכן מביא שם הרמב"ם (כנ"ל) ש"זאת המצוה גם כן כוללת שנהי' קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה. . כשתאהב איש אחד תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני האדם לאהוב אותו" — כי ענין זה שבאהבה שייך לדביקות בהשם, ענין הקירוב שבאהבה, דכאשר האדם מכיר בהקב"ה ומתקרב אליו, הרי זה מביאו לקרוא לבני אדם לאהוב אותו];
משא"כ בספר היד54 כוונתו לבאר ולפרט פרטי עניני אהבת ה' ויראתו55
הערות
- 51. תשא לד, וז. והרי י"ג מדות הרחמים הן (כפי שהביא הרמב"ם בפ"א) מה ש"השיבו ברוך הוא (למשה) שאין כח בדעת האדם החי כו' להשיג אמיתת דבר זה על בוריו והודיעו ב"ה מה שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו כו' ועל דבר זה רמז הכתוב (תשא לג, כג) ואמר וראית את אחורי ופני לא יראו", ומזה מובן שבעיקרו קאי על השמות דאל כו', והיינו (לא "על עצמותו", כ"א) עליו כמו שהוא "בעל תוארים".
- 52. וראה לקו"ש ח"ד (ע' 1348 ואילך. וש"נ) — דההכרעה ע"פ קבלה כו' היא, דמנין י"ג מדה"ר מתחיל בשם אל, כדאי' בזח"ג קלא, ב. ע"ח שער א"א (שי"ג) פי"א. ועוד. וגם הרמב"ם מנה שם "אל" לראשונה בהל' יסוה"ת שלו (פ"ו ה"ב) — לאחר שם הוי' שהוא "השם המפורש או הנכתב אדני" (שהוא בכלל שם הוי' (לפי תירוץ א' בכס"מ שם), והוא שם הוי' בכינויו (רמב"ם הל' נשיאות כפים פי"ד ה"י)).
- 53. ל' הרמב"ם ריש הל' יסוה"ת.
- 54. וי"ל שזהו בכללות תוכן ב' סוגי אהבה המבואר בתניא פ"נ (ועוד), אהבה כמים ואהבה כרשפי אש. דאהבה כמים היא בבחי' קירוב ודביקות, ואהבה כרשפי אש היא בבחי' התשוקה והצמאון להיכלל בעצמות אוא"ס ובאה מבחי' ריחוק דוקא — ראה בארוכה ד"ה למען יחלצון ידידיך פר"ת (סה"מ פר"ת לאדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ע' קיד ואילך. וראה בארוכה ספר הערכיםחב"ד ערך אהבת ה' — כמים וכרשפי אש. וש"נ). וע"ש, דהאהבה כמים היא האהבה דאברהם "זכור אב נמשך אחריך כמים", ואהבה דיצחק היא בחי' אהבה כרשפי אש. ועפ"ז יומתק מה שדוקא בסהמ"צ (שבו מבאר סוג וגדר האהבה דבחי' קירוב) הביא שהמצוה כוללת "שנהי' קוראים לבני האדם כולם לעבודתו. . ולשון ספרי ואהבת את ה' אלקיך ואהבת. . אהבהו על הבריות כאברהם אביך כו' ור"ל כמו (ש)אברהם מפני שהי' אוהב כמו שהעיד הכתוב (ישעי' מא, ח) אברהם אוהבי" — כי עבודה זו דאברהם לפרסם ולגלות אלקותו ית' בעולם שייכת דוקא לבחי' אהבה כמים, כמבואר בארוכה בהנסמן לעיל.
- 55. וכן במצות יראה שינה ביאורו מבספר היד, שבספר המצות (מ"ע ד) נקט (בעיקר) "יראת עונשו", ובספר היד — יראת הרוממות (ראה ב"פירוש" לפ"ב ה"א. קנאת סופרים לסהמ"צ שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.