34
בספר המצות כתב (כנ"ל) "וזה שנחשוב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו", שכלל גם ההתבוננות "במצותיו ומאמריו"24, ובספר היד כתב "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ", שמזכיר רק ההתבוננות במעשיו וברואיו (והיינו פעולותיו שכתב בסהמ"צ), ולא "במצותיו ומאמריו".
הרא"ם25 כותב על דברי הרמב"ם שבספר היד (הנ"ל): ואלה הדברים אינם ע"פ מדרש רז"ל שאמרו בספרי שעל ידי הדברים האלה אשר אנכי מצוך שהן המצות תכיר את הבורא ותאהבנו ולא על ידי מעשיו וברואיו הנפלאים ושמא יש לומר שבעשיית המצות יטה לבבו לחקור על שהמצוה הוא הבורא את העולם וישים את לבו מתוך כך להתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים ויראה מהן חכמתו ית' ומיד יאהבנו ויתאוה לדעת אותו ולהשיגו וזהו שרמזו רז"ל בספרי במאמר שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה.
אמנם מדברי הרמב"ם בסהמ"צ, שכולל ההתבוננות בפעולותיו עם ההתבוננות במצותיו ומאמריו (ומסיים בל' הספרי הנ"ל), משמע, שההתבוננות במדותיו ומאמריו הו"ע אחד עם ההתבוננות בפעולותיו (ולא רק שעי"ז "יטה לבבו לחקור כו'")26, וא"כ קשה למה לא הזכיר הרמב"ם בספר היד ההתבוננות במצותיו ובמאמריו27?
ויתירה מזו: בסוף ההלכה הנ"ל, כשמבאר הדרך לאהבתו כו', מביא הרמב"ם דברי הספרי הנ"ל28 ומשמיט שהוא עי"ז ש"והיו הדברים האלה. . על לבבך" שעי"ז מכיר כו'.
הערות
- 24. ועד"ז בתרגום קאפח "במצותיו וציוויו ופעלותיו". ובתרגום העליר "(שנתבונן ונשכיל) מצותיו ופעולותיו" (וראה עוד נוסחאות בהערות שם). ובבחיי פרשתנו עה"פ ואהבת "שיתבונן האדם בתורתו ובמצותיו" (ובכד הקמח ערך אהבה "בעיקרי שבילי המצות") — ולא הזכיר (גם) "בפעולותיו" (וכיו"ב).
- 25. בפרשתנו עה"פ.
- 26. במשכיל לדוד כאן מפרש בספרי (ורש"י), "שע"י עסק התורה ידע וישכיל מפלאות תמים דעים וישיג כח מעשיו אשר האציל ברא יצר ועשה ובזה ישתוקק נפשו. . והן הן דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' יסוה"ת והיאך הדרך לאוהבו כו'". ומיישב עפ"ז קושיית הרא"ם (אבל יל"ע לכאורה האיך מתאים פי' זה עם פי' הרמב"ם בסהמ"צ). ועד"ז פי' בספרי דבי רב לספרי. וראה קנאת סופרים לסהמ"צ שם, ובארוכה — בספר סדר משנה לרמב"ם הל' יסוה"ת שם ה"ב.
- 27. בשו"ת פאר הדור סנ"ג כ' הרמב"ם "מה ששאלתם מה תועלת יש ממנו בידיעתו (החשבון דתקופות ומזלות) כבר אמר רבי מאיר בברייתא הסתכל במעשיו שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי' העולם ומחיבורנו (ספר היד) יפורש לכם כל אלו הדברים". ועפ"ז יש מפרשים, שמקורו דהרמב"ם בספר היד הוא מברייתא הנ"ל (ראה דברי ירמי' לרמב"ם הל' יסוה"ת שם. ועוד). אבל עצ"ע למה לא הביא בס' היד גם דברי הספרי אודות ההתבוננות "במצותיו ובמאמריו" כבסהמ"צ [ודוחק לומר שגרס בספרי כבברייתא הנ"ל[ednref_20_*], שהרי בסהמ"צ העתיק דברי הספרי כלפנינו (ומפרש "ונתבונן במצותיו ומאמריו")].
- 28. דמזה שמדייק בספר היד שם "כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך", משמע קצת, שכוונתו לספרי הנ"ל (ולא לברייתא שהובאה בשו"ת פאר הדור (כבמפרשים שבהערה הקודמת) או לספרי עקב יא, כב — שלא קאי במצות אהבה). [edn_20_*] להעיר שגם בספרי (הנ"ל הערה 8) יש גורסין שבעל המאמר הוא ר' מאיר. וכ"ה במדרש הגדול (ובספר זכרון על פרש"י "רבי אומר"). ובדפוס א' (ועוד) דהספרי וכן ביל"ש — לא נזכר שם בעל המאמר כלל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.