ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדואתחנןשיחה א25

25

א) הרמב"ם (ועוד ראשונים) לא מנו הלאו ד"לא תשכח גו'" במנין המצות.

ב) הרמב"ן⁹ שמנאו במנין המצות, ס"ל דלאו זה לא קאי על שכחת דברי תורה, אלא על שכחת מעמד הר סיני (וכמ"ש גם בפירושו על התורה עה"פ).

ולכאורה ס"ל¹⁰ שהילפותא הנ"ל שבמשנה וגמרא הוי אסמכתא בעלמא, ואינו אלא מילי¹¹ דחסידותא¹².

ג) גם לדעת כמה ממוני המצות והפוסקים¹³ שמנו הלאו ד"פן תשכח" במנין המצות וס"ל דקאי בשכחת דברי תורה, האיסור הוא ש"פורש מן התורה" (כלשון הסמ"ג¹⁴), או ש"אינו חייב עד שישב ויסירם מלבו פי' שמפנה¹⁵ לבו לבטלה" (כלשון היראים¹⁶).

ולפ"ז י"ל (לכאורה) שר"ז לא עבר על שום איסור, דפשיטא שגם כאשר יתיב מאה תעניתא דלשתכח גמרא בבלאה מיני', לא הי' פורש ח"ו מדברי תורה ומפנה לבו לבטלה, אלא למד תושב"כ, משנה וכו', ולא הפסיק ללמוד אלא "גמרא בבלאה".

אמנם מצינו עוד שיטה בגדר איסור זה, כמובא בהלכות ת"ת לרבינו הזקן¹⁷ ש"כל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך"¹⁸ (ומקורו בפירוש רבינו יונה והרע"ב על המשנה אבות שם¹⁹) — דהיינו שישנו איסור ולאו מפורש מה"ת²⁰ על שכחת דבר מדברי תורה מצ"ע, לא משום

הערות

9. בהשמטות לסהמ"צ מל"ת ב.
10. להרמב"ן ועוד. ולהרמב"ם ראה בהנסמן לקמן הערה 23.
11. ראה ב"ק ל, א.
12. שלכן הותר לר"ז לוותר ע"ז ועד — שהשתדל בזה וביותר בשביל השגת תלמוד ירושלמי.
13. סמ"ג (לאוין י"ג[ednref_15_*]), סמ"ק (סט"ו), יראים (סכ"ח. וביראים השלם — סשנ"ט). וראה גם רשב"ץ בזהר הרקיע (לאוין קיח). ועוד.
14. שם. ועד"ז בסמ"ק שם.
15. ל' המשנה — אבות שם מ"ד.
16. שם. וכן משמע במחזור ויטרי למשנה אבות שם (ד"ה ת"ל. אבל ראה לקמן הערה 19). וראה תויו"ט אבות שם.
17. פ"ב ס"ד (ואילך).
18. בשו"ע אדה"ז שם מעתיק כל המשך ל' הכתוב "ושמור נפשך. . ופן יסורו. . והודעתם לבניך וגו'" — אף[ednref_16_*] שבמשנה וגמ' לא הובא (בהאיסור) "ופן יסורו גו'" (ואדרבה למדו מל' זה הקולא ד"אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו" (ראה מד"ש אבות שם); "במסירם מלבו הכתוב מדבר". והובא בהל' ת"ת לאדה"ז לקמן שם ס"ז). אבל — הובא בסמ"ג וסמ"ק שם. וכן הובא ברמב"ם הל' ת"ת (הובא לקמן בפנים). ואכ"מ.
19. וראה גם מחזור ויטרי שם (ד"ה ת"ח) "שהסיח דעתו ממנה מלחזור עלי' עד ששכחה". אבל אח"כ (ד"ה ת"ל) כ' "ומפנה לבו לבטלנות ואינו מחזיר עלי'". וצע"ק.
20. כדעת הסמ"ק סו"ס קה "שמנאו ללאו בפ"ע. . מי שאינו חוזר לימודו ה"ז כמסיר מלבו מדאוריי'" (קו"א להל' ת"ת לאדה"ז שם רפ"ג יח, א [תתמב, א]). [edn_15_*] ולהעיר שמנה ג"כ הלאו ד"השמר לך פן תשכח את ה"א" (לאוין סד. וראה סוף הקדמתו לחלק מל"ת) — ראה שיחת ט"ו באב תשמ"ז, דשתיהם (שכחת ה"א ושכחת ד"ת שהם דברי ה"א) שייכות זל"ז, והתורה היא "חיינו", ולכן הו"ע תמידי עוד יותר משש המצות התמידיות (שבסוף אגרת המחבר בריש ס' החינוך). ע"ש. וראה לקמן בסוף השיחה. [edn_16_*] אבל זה שהעתיק מהכתוב "והודעתם לבניך גו'" מובן, כי מל' זה מוכיח בהמשך הסעיף "שאין הכתוב מדבר בעשה"ד לבדן אלא ה"ה לכל התורה כולה".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.