21

בנ"י לתלונה נוספת, ש"הוצאתו לשנאה היתה" (ולא כפשטות הכתוב שכל ההמשך "הוציאנו גו' לתת אותנו ביד האמורי גו'" היא תלונה אחת) — כי הטענה ד"לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" אמרו בנ"י באופן גלוי (כמסופר בפ' שלח³⁷), ועכצ"ל ש"בשנאת ה' וגו'" היא תלונה אחרת שהיתה באופן של "ותרגנו", שבאהליהם התלוננו ישראל ש"הוצאתו לשנאה היתה" (וכדלקמן סעיף ו).

ה. אלא שעדיין חסרה הסברה, במה שונה מהות תלונה זו של בנ"י שבגלל זה היתה רק באהליהם ולא באופן גלוי?

ולזה מאריך רש"י בפירושו (בד"ה בשנאת ה' אותנו) — כי הטעם שהביעו תלונה זו באופן חשאי באהליהם הוא משום שיסודה של תלונה זו נעוץ בתחילת דבריהם "בשנאת ה' אותנו" — היות שגלוי וידוע כי טענה זו אינה אמיתית כלל, שהרי "והוא הי' אוהב אתכם", ולכן לא יכלו לטעון זה באופן גלוי, אלא רק ללחוש זל"ז באהליהם, באופן של "לשון הרע" והוצאת דבה.

ועפ"ז יש לבאר גם המשך פרש"י "אבל אתם שונאים אותו, משל הדיוט אומר מה דבלבך על רחמך מה דבלבי' עלך" — שענין זה בא בהמשך לכללות מוסר משה על הנהגתם באופן ד"ותרגנו באהליכם", דהיינו הוצאת דבה שלהם, המורה על היפך האמת כו' (שלכן הסתירו דבריהם באהליהם) — כלומר, שנוסף לכך שכל טענתם "בשנאת ה' אותנו" היא היפך האמת ש"הוא הי' אוהב אתכם", הרי עוד נתוסף בזה, שהם טענו שהקב"ה שונא אותם (היינו) בעוד שהם אוהבים אותו³⁸ (שהרי אם היו מודים שהם שונאים אותו — הרי אין מקום לתלונתם "בשנאת ה' אותנו גו'") — בה בשעה שהמציאות היתה להיפך ממש, ש"הוא הי' אוהב אתכם" אע"פ ש"אתם שונאים אותו"!

וזוהי גם כוונת רש"י בה"משל הדיוט" — "מה דבלבך על רחמך מה דבלבי' עליך", שהוא מכוון לפשטות לשון המשל — שהתרעומת שיש בלבך על "רחמך" (שהוא שונא אותך אף שאתה אוהב אותו), היא היא התרעומת שיש "בלבי' עלך" (שאתה שונא אותו אע"פ שהוא אוהב אותך).

ו. ובזה יובנו גם דברי רש"י בד"ה שלאח"ז — "בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים — הוצאתו לשנאה היתה":

אם כוונת הכתוב היא רק לה"שנאה" בכך שהקב"ה מביא את בנ"י לארץ כנען "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" — אינו מובן, מדוע הסתירו תלונה זו באופן של "ותרגנו באהליכם"? הרי לפי תפיסתם שאי אפשר לנצח את יושבי הארץ (להיותם "עם גדול ורם ממנו וגו'"), יש מקום לטעון שהכנסתם לארץ (שתגרום לפי דעתם לנתינה "ביד האמורי להשמידנו") היא סימן על שנאה ח"ו³⁹?

וזהו שפירש רש"י, שעיקר הטענה ד"בשנאת ה' אותנו", שבגלל זה היתה תלונתם באופן של "ותרגנו באהליכם", הי' ש"הוצאתו לשנאה היתה", והיינו (כפי