19

לסתום באופן המשתמע שכן הוא לפי האמת.

ג) גם צ"ע קצת לשון המשל "מה דבלבך על רחמך" (אוהבך) — והרי הנמשל הוא בענין של היפך האהבה ("אתם שונאים אותו" ומשום כך אומרים "בשנאת ה' אותנו").

ג. בד"ה שלאח"ז מעתיק רש"י "בשנאת ה' אותנו¹⁸ הוציאנו מארץ מצרים", ומפרש¹⁹: "הוצאתו לשנאה היתה, משל למלך בשר ודם שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל למי שהוא אוהב נותן של שקיא ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל, ארץ מצרים של שקיא היא שנילוס עולה ומשקה אותה, וארץ כנען של בעל, והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען".

והקשה הרא"ם "למה פירשו המקרא הזה בשל בעל ושל שקיא, אם בעבור שמורה שהוצאתו לשנאה היתה, יותר שנאה היא שהיתה הוצאתו להוליכם ביד האמורי להשמידם", ונשאר בצ"ע.

והנה כו"כ מפרשים²⁰ תירצו שדיוקו של רש"י הוא מהתיבות "(הוציאנו) מארץ מצרים" — דמאי קמ"ל? והול"ל "בשנאת ה' הוציאנו לתת אותנו ביד האמורי" (או גם בלי תיבת "הוציאנו") — "אלא ודאי שתי תלונות הם, ומלת בשנאת מושך לשניהם"²¹, א' — שעצם ההוצאה ממצרים היתה "בשנאת ה' אותנו" (כדיוק ל' רש"י "הוצאתו לשנאה היתה"), והיינו "משום²¹ משל למלך כו'" (שהוציאנו מארץ שקיא ונתן לנו של בעל), והשנית — "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" (ומ"ש "לתת" הוא כמו "ולתת"²²).

אבל לכאורה אין זה מספיק, שהרי מצינו ע"ד לשון זו כמ"פ (בתלונות בנ"י במדבר) — "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי גו' בצמא"²³, "למה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה"²⁴, "למה העליתנו ממצרים למות במדבר"²⁵; וטעם הדגשה זו מובן בפשטות, כי חלק מתלונות בנ"י בזה הוא שרצו לשוב מצרימה, ששם (לדעתם) המצב הוא יותר טוב [וע"ד שנאמר בפ' בהעלותך²⁶ "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם"], וכן בנדו"ד גבי מרגלים, שטענו (כמפורש בפ' שלח²⁷) "הלא טוב לנו שוב מצרימה", "נתנה ראש ונשובה מצרימה", ולכן התלוננו "בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים (ששם "טוב לנו") לתת אותנו ביד האמורי גו'".

וגם בגוף דברי רש"י יש להבין: