9
שיחה ב*
א. "איכה אשא לבדי גו' הבו לכם אנשים חכמים ונבונים גו'"1, ופרש"י "נבונים2 — מבינים דבר מתוך דבר, זו היא ששאל3 אריוס את רבי יוסי מה בין חכמים לנבונים, חכם דומה לשולחני עשיר כשמביאין לו דינרין4 לראות רואה וכשאין מביאין לו יושב ותוהא, נבון דומה לשולחני תגר כשמביאין לו מעות4 לראות רואה וכשאין מביאין לו הוא מחזר ומביא משלו".
וצריך להבין:
החילוק בין חכם לנבון פירש רש"י לעיל (בפ' תשא), עה"פ5 "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי גו' ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה גו'" — "בחכמה — מה שאדם שומע מאחרים ולמד, ובתבונה — מבין דבר מלבו מתוך דברים שלמד", וא"כ מדוע צריך רש"י לחזור ולפרש "נבונים — מבינים דבר מתוך דבר"?
ואף שלכאורה הוא בפשטות — מפני שריבוי פרשיות (ריבוי זמן) מעת פירושו בפעם הא' — הרי כשם שלא חש רש"י לפרש כאן עוד פעם "שחכמים" הם ה"שומעים מאחרים ולומדים"6 (ובפשטות הוא משום שסומך על פירושו בפ' תשא), כך לא הי' לו לחזור ולפרש ש"נבונים" היינו "מבינים דבר מתוך דבר"?
וביותר תמוה: בפ' תשא מסתפק רש"י בפירושם של התיבות "חכמה" ו"תבונה", ומדוע הוצרך להוסיף כאן משל, ולא עוד אלא משל באריכות ולא — הנמשל ובקיצור? ולאידך: אם יש צורך בביאור נוסף, על ידי משל כו' — הו"ל לרש"י לכותבו במקום שמפרש החילוק בין חכמה לתבונה בפעם הראשונה7, בפ' תשא, ולא להמתין עד פ' דברים.
גם צריך ביאור:
א) מה ניתוסף ונתחדש בהבנת ההבדל בין חכמים לנבונים, על ידי המשל מ"שולחני עשיר" ו"שולחני תגר"?
ב) אדרבה, לכאורה, המשל מ"שולחני
הערות
- *. השייכות לשבת חזון (ועניני תשעה באב) — ראה לקמן סעיף ו.
- 1. פרשתנו א, יביג.
- 2. שם, יג.
- 3. ספרי כאן.
- 4. כ"ה בדפוסי רש"י הנפוצים — "דינרין. . מעות". וצ"ע. ובכת"י רש"י שתח"י (וכן בדפוס א' וב' דרש"י) אין גירסא כזו.
- 5. לא, בג.
- 6. בפרש"י לפנינו איתא "חכמים — כסופים". והאריכו במפרשים בפירוש הדבר, ומאי טעמא הוציאו רש"י מידי פשוטו. אבל נראים דברי המפרשים (שם אפרים. משמרת הקודש. באר יצחק. ועוד) שהגירסא הנכונה בפרש"י היא (ע"ד הספרי כאן) "אנשים צדיקים כסופים"[ednref_8_*] (בהשמטת תיבת "חכמים", או שתיבת "חכמים" צ"ל חלק מהד"ה דפרש"י זה: חכמים נבונים. . מה בין כו') — היינו ש"כסופים" הוא פירושו של "אנשים" (ולא "חכמים"). ואכ"מ.
- 7. וצע"ק שלא פרש"י בפ' מקץ (שלפנ"ז) הלשון (מא, לג. שם, לט) "נבון וחכם" (כהרמב"ן, ספורנו ועוד — שם, לג. רשב"ם שם, לט). ולהעיר שגם הראב"ע לא פי' החילוק דחכמה ובינה בפ' מקץ שם כ"א בפ' תשא שם. ואכ"מ. [edn_8_*] כ"ה ברוב כת"י רש"י שתח"י (וגם בדפוס ראשון ליתא תיבת "חכמים"). גירסא זו בספרי רש"י הובאה גם בדרישה לטחו"מ ס"ז סקט"ו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.