1
שיחה א
א. בפסוק1 "ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ גו'" מעתיק רש"י מן הכתוב "ראה נתתי" ומפרש "בעיניכם אתם רואים איני אומר לכם מאומד ומשמועה".
כוונת רש"י בפשטות היא, דמ"ש "ראה" אין הכוונה (כדמצינו בכ"מ) "לשון הבנה"2 (ע"ד פרש"י עה"פ3 "ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה" — "ראה תן עיניך ולבך על דבריך"), שבנ"י צריכים לתת עיניהם ולבם על דברי השם "נתתי לפניכם את הארץ" — אלא "בעיניכם אתם רואים — איני אומר לכם מאומד ומשמועה", שהכוונה היא לראי' כפשוטה, ראי' בעיני בשר4.
וצריך להבין:
מכיון שבזמן ההוא עדיין לא באו בנ"י לארץ ישראל, מכריח לכאורה פשוטו של מקרא, דמ"ש "ראה נתתי לפניכם את הארץ" הכוונה היא להבנה ונתינת הלב5 [כי כיצד אפשר לומר "בעיניכם אתם רואים" — שבנ"י רואים בעיניהם שהקב"ה נתן להם את הארץ, כאשר עדיין לא באו לשם6!] — ואיך נאמר שהכרח בפשוטו של מקרא לפרש "ראה" בפסוק זה שכוונתו לראי' מוחשית?
יש מפרשים7, "שנתכוון להריגת סיחון ועוג שהיו המלכים בטוחים עליהם ואפ"ה כבשו אותם ישראל בקלות", וא"כ ראו ישראל בעיניהם כיבוש שהוא התחלת כיבוש הארץ.
אבל לכאורה פירוש זה אין לו מקום (ע"פ פשוטו של מקרא)8 — שהרי פסוק זה תוכנו, דברי השם לבנ"י בחורב9 ("ה' אלקינו דבר אלינו בחורב לאמר גו' פנו וסעו לכם גו' ראה נתתי לפניכם גו'"10), ולא לאחרי כיבוש ארץ סיחון ועוג;
הערות
- 1. פרשתנו א, ח.
- 2. רש"י וירא יח, ב. וראה בראשית ג, וז ובפרש"י. וישב מ, טז. ועוד.
- 3. תשא לג, יב.
- 4. ובבאר יצחק (על פרש"י) כאן, ד"ראה בפסוק שלפנינו כולל שתי ההוראות, ראות העין והשגת הלב".
- 5. ולהעיר ממש"נ לקמן "ראה נתן ה"א לפניך את הארץ" (א, כא), "ראה נתתי בידך את סיחון" (ב, כד), "ראה החילותי תת לפניך את סיחון"[ednref_6_*] (שם, לא) — ולא פרש"י "בעיניכם אתם רואים", אף שי"ל שסמך על פירושו כאן.
- 6. דעכ"פ אם בנסיעה זו (מחורב) היו צריכים להכנס לא"י בפועל [כמו לקמן (א, יטכא): ונבא עד קדש ברנע. . עד הר האמורי אשר ה"א נתן לנו, ראה נתן ה"א לפניך את הארץ עלה רש גו'], הי' אפשר לומר דכוונת הכתוב "ראה נתתי גו'" היא, שבנסיעה זו יראו במוחש שהקב"ה כבר נתן לנו את הארץ, אבל כיון שעדיין היו בחורב — מה מקום לומר "ראה נתתי גו'"?
- 7. נחלת יעקב בפרש"י כאן (וראה גם אוה"ח, ספרי דבי רב (לספרי) ועוד).
- 8. כמו שהקשה בס' באר בשדה (על פרש"י) כאן.
- 9. ובחזקוני כאן (פסוק זח) פי' דמש"נ "ראה גו'" — "הוא שנאמר בפ' משפטים (כג, כ) הנה אנכי שולח מלאך גו'".
- 10. פרשתנו א, ו ואילך. [edn_6_*] אבל ראה פרש"י שם ד"ה החילותי — "כפה שר של אמוריים כו'", וא"כ אפ"ל ראי' כפשוטה. וראה לקמן הערה 11.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.