248

היפך ממעשה רב דהאריז"ל החי. ועיין ג"כ דרכי תשובה ליו"ד סקפ"א שדינים הן וכו'. ובדרכי חיים ושלום סתת"פ שלא לכוף הפאות אחורי אזנו (איברא מה שציין שם המלקט לז"ח וכו' — וצ"ע דכפשוטו — בז"ח וכו' המדובר בשערות הגדלות אחורי האוזן). . .

(ממכתב כ"ו תשרי, תשכ"א)

במענה למכתבו מיום השלישי, בו כותב אודות ענין הלבושים.

ולפלא הספק שלו בזה, בה בשעה שמביא גם במכתבו מאמרי חז"ל וגם פסקי דינים המחייבים את הענין, וראה ג"כ שו"ת אדמו"ר הצמח צדק חלק יו"ד סי' צ"א (והשמטה להנ"ל בסוף שער המילואים שם), מיוסד על הכתוב (צפני' א, ח).

ולהערה שלו מהכתוב בלקו"ד^* בפירוש מאמר חז"ל שלא שינו את לבושם, דשייך זה לזקן ופיאות — פשוט שהנ"ל הוא נוסף על האמור, דאין מאמר זה יוצא מידי פשוטו, לבושים ממש, לבושים חיצונים. . .

(ממכתב כ"א מנ"א, תשכ"א)

... במ"ש מהו הטעם לגידול הזקן, מבואר בארוכה ע"פ נגלה בשו"ת הצ"צ יו"ד סי' צ"ג, וע"פ פנימיות התורה בפירוש המלות להצ"צ על הפסוק והוא רחום יכפר עון, נדפס בדרך מצותיך חלק שני ובמילואים לתהלים עם פירוש הצ"צ עמוד תרכ"ו, יעו"ש דבריו כי נעמו, ועד כמה נוגע הדבר ביחוד לבחורים.

(ממכתב כ"ה טבת, תשט"ז)

לאחרי שתיקתו הארוכה נתקבל מכתבו מיום הראשון, ובמה שכותב אודות הזקן, מובן שדבריו מופרכים, כיון שנשיאנו הק' אומרים שי"ג תקו"ד הם צנור להשפעה לאדם ולבני ביתו והשפעה ברחמים וברחמים גדולים (יעוין בזה בפירוש המלות לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק על הפסוק והוא רחום, נדפס ג"כ במילואים לתהלים יהל אור). . .