241
ללמוד משם דין דעד א' נאמן באיסורין, דאיסור מטומאה לא גמרינן, ועיין בזה אתוון דאורייתא למהר"י ענגל כלל כ"א, וביד מלאכי דעניני איסור מטומאה לא גמרינן. . .
(ממכתב י"א אדר, תשט"ז)
... במ"ש* בקשר עם הסברת דברי הכסף משנה בלשון הרמב"ם ספ"ו מהל' אבה"ט שטהרת הטבילה היא דוקא בצאתו מן המקוה, — ות"ח על העתיקו דברי הגאון מרגצוב בזה מתוספתא. — וכן מקום אתי להעיר, אשר עצם הסברא האמורה שהטהרה היא דוקא ביציאתו מן המקוה — חידוש גדול הוא וגם תמוה הוא ולולי שהכסף משנה אמרה, יש להעיר ע"ז ומכמה צדדים וכמו שהאריך בזה גם בספר שם משמעון מהדו"ק להר"ש פאלאק (סטמור תרצ"ב) חיו"ד סי"ח. . .
(ממכתב ה' מ"ח, תשי"ז)
במש"כ ע"ד סתימת נקב שן לאיזה חדשים — בהנוגע לחציצה — יש להעיר משו"ת הצ"צ חיו"ד סק"ס. ומס' שצוינו בדרכי תשובה לסקצ"ח סכ"ד וטהרת ישראל שם. ובטח לא נעלם זה מעיני כת"ר.
בשערי ציון (מכ"ע, ירושלים תרפ"ה(?)) סי' נ"ד רוצה להשוות ב' דעות בדין דאינו מקפיד אינו חוצץ (דרמב"ם ורש"י) מפני שאינו רוצה להעבירו, מפני ביטול, ולשיטה הא' הרי גם בסתימה זמנית אין רצונה להעבירה כ"א אדרבה להחליפה בקבועה יותר (ז.א. שיהי' בשרה — שע"ז אנו דנין בחציצה ולא על דבר החוצץ) — מכוסה בקביעות יותר, ושאני ידות הכלים שהכניסן שלא כדרכה ששם צ"ל חיבור ואינו — ע"כ תוכ"ד (ואין הזמ"ג לעיין בס' הנ"ל אם שקו"ט בסברה זו). אבל עפ"ז א) גם סתימה ליום ויומים צ"ל אינה חוצצת. והוא דלא ככמה אחרונים. ב) בסתימה זמנית הרי אדרבה מקפידה להסירה (אלא שלא תומ"י), וע"כ נזקקין בזה לענין החיבור וביטול.
דרך אגב: הערת כת"ר מירוש' יומא פ"ד ה"ד דהקביעות ע"י מסמר מבטל חציצת הנרתק, אף דלא הוי אלא ליומי' — יוהכ"פ, לא נ"ל, כי שם זהו קביעות תמידי שהרי זהו מחתה המיוחדת רק ליוהכ"פ.
(ממכתב ער"ח תמוז, תשי"ח)
הערות
- *. ראה גם לקו"ש ח"ל ע' 22 הערה 64. המו"ל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.