235

והנה כשידבר עם רופא מומחה במקצוע יוודע לו שבדיקה זו היא לא לשם ידיעה בעלמא אלא שבתוצאות הבדיקה תלוים אופני הטפול, ולכן יש רבנים^* מורי הוראה בישראל מתירים לעשותה, במקרים מסוימים, אלא שכיון שישנם כמה אופנים בבדיקה, מתחילים באופן הכי קל ע"פ שו"ע, ויבקש את הרופא המטפל, לבאר לו לרב מורה הוראה אשר בסביבתו אופני הבדיקה, וייעץ לו באיזה מהם להתחיל. . .

(ממכתב י"ד כסלו, תשי"ז)

... ולפלא וגם תמי' גדולה מה שכותב שלא יכול להחליט על ההיתר^*, כו', כי אין ההחלטה תלוי' בו כ"א בתורתנו, ואין לחלק בין פסק לפסק, ועוד יותר פלא מה שכותב עד"ז של אי החלטתו בקור רוח, כאילו זוהי מדת חסידות שלא להשמע להוראת מרא דאתרא, אבל כיון שכבר נעשה ענין, בודאי גם זה יהי' לטובה, וזכות התעסקותו בחינוך על טהרת הקדש וחסידות תעמוד לו ולזוגתו תי' אשר מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת יגדלו את ילידיהם שיחיו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

(ממכתב כ"ו אד"ר, תשי"ז)

... במ"ש שמתאים להוראת הרופא נאלץ הבעל להשתמש בקונדס וכו' כיון שאין על האשה לעשות מה בדבר זה. — גם זה פלא, שאינם מזכירים אם שאלו דעת רב מורה הוראה בישראל בזה, ועוד שבאם יכיר הרב בכללות הדבר, הרי מהתרופות הנעשים ע"י האשה, הוא לא רק השתמשות בחמרים כמיים, שאפשר בכגון דא אין יכולת להשתמש בהם, כי אם גם הענין דמוך, כיסוי מתאים במקום המתאים וכו' שלכאורה גם בנדון שלהם אפשרי להשתמש בזה כנ"ל באם יהי' היתר של הרב בכללות הענין. . .

(ממכתב כ"ז סיון, תשי"ח)