229

... ולכתבו אודות ציווי הרופאים על זוגתו תחי' להמנע מהריון, ושאל דעת רב בזה, והתיר לו אמצעים שונים בזה, שמונה אותם במכתבו.

ולפלא שאין מזכיר ענין פשוט וביחד עם זה יעיל, ובפרט בצירוף עם האמצעים שכותבם, והוא אשר בנדון (דידי') שהרב מפורש התיר וכו' לדחות הטבילה לימים אחדים כפי שיורה אותו הרופא המכיר זוגתו תחי' ויודע ג"כ היום שעלולה ביותר להכנס להריון וע"פ רוב מספיק איחור של ב' ג' ימים וכו' וידבר בכל האמור עם הרב והרופא, ויורוהו.

ע"פ סגנון מכתבו, תקותי שלמותר להדגיש על הכרח הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם, שנוסף על העיקר שכן הוא ציווי השם הרי זה גם הדרך לקבלת ברכת השם בכל המצטרך, ובפרט כשזקוקים לברכה מיוחדת. — במקרה שלהם ההדגשה בפרט על הזהירות כדבעי בכל דיני טהרת המשפחה.

ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו, וכן את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, וזוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.

תפירת השיחלות — נוסף על החששות שישנם בכל ניתוח ובפרט ניתוח הפנימי ובמיוחד — במצב בריאות רופף (ובכמה פרטים גם לא ברור כנראה ממכתבו) — יש בזה כמה צדדים שליליים: א) זוהי פעולה לשלול ההריון לתמיד, אפילו לכשתבריא וכו'. ב) חששות מצד הדין, כפי שיבארו הרב שלו. ג) היו מקרים שלמרות התפירה נכנסה לאח"ז להריון (ביאור הרגיל ע"ז, כי כנראה שהתפירה התפרקה מאלי', ולהיותה בפנים א"א לדעת עד"ז)...

(ממכתב כ"ג שבט תשכ"ה)

... כותבת אודות משאלות לבבם לטובה שיברכם השם יתברך בעוד ילדים חיים וקיימים נוסף על הבת שלהם שתליט"א ומוסיפה אשר בעלה לא רצה לשאול דעת רופא, מפני מה זה איזה שנים שלא נפקדו בבנים.

והנה ידוע הנהגת התורה אשר אף שהשם יתברך הוא בורא העולם ומנהיגו והרופא כל בשר ומפליא לעשות, בכל זה צריך האדם לעשות מה גם בדרך הטבע, ובלשון חכמנו זכרונם לברכה, התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ולכן צריך לדבר עוד הפעם עם בעלה שי' אשר הוא וגם היא יתבקרו על ידי רופא מומחה במקצוע ויעשו כהוראתו.

ומובן שביחד עם זה צריכים להוסיף שניהם בעניני תורה ומצות וביחוד