221
ב"ה, מוצאי שבת הגדול215,
אור ליום216 א' י"א217 ניסן218, ה'תשמ"ט
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למכתב מראש-חודש ניסן, ובעמדנו ימים ספורים219 לפני חג הפסח, ראוי להתבונן במספר נקודות שהוזכרו במכתב הקודם, ובמיוחד ההתייחסות לקשר המיוחד שבין שנת העיבור וחג הפסח (כפי שזה השנה).
בקשר לאמור הודגש הלימוד משנת העיבור, במובן של משפיע, נותן (— השמש, המקרינה אור במלוא פני') ומקבל (— הירח, שבו משתקף האור שהוא מקבל מן השמש).
נקודת התוכן של הדברים היא, שהשמש והירח, שהם שני נבראים השונים באופיים, מזמן אותם הקב"ה בחישוב משותף ובסדר קבוע, באופן שעל-ידי שניהם יחד (השמש והירח) מתבצעת הכוונה האלוקית שחג הפסח יחול תמיד בחודש האביב וכו'.
— וכך גם בחיי האדם, בהם ישנם "נותנים" ו"מקבלים", שהם, לכאורה, עולמות שונים, הרי מנקודת מבט פנימית ומעמיקה הנותן הוא גם בד בבד מקבל והמקבל הוא גם בד בבד נותן, אשר ההשגחה האלוקית מזמנת אותם יחד220 כדי שעל-ידי שניהם יחד תתבצע הכוונה האלוקית, ותוך כדי כך, אדרבה, ה"מקבל" מעניק ל"נותן" יותר מאשר הנותן מעניק ל"מקבל", כפי שזה גם בדוגמא של שנת-העיבור שהיא גדולה יותר משנת-חמה.
הערות
- 215. שבת הגדול : ראה תוד"ה ואותו — שבת פז, ב. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח הל' פסח ר"ס תל. וש"נ. וראה לקו"ש ח"ז ע' 212 ואילך. חי"ב ע' 33 ואילך. חי"ז ע' 57 ואילך (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תצ ואילך). שיחת שבת הגדול שנה זו (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 385 ואילך). ולהעיר אשר הקביעות דשבת הגדול בשנה זו היא כבשנת יציאת מצרים.
- 216. אור ליום : ראה מסכת פסחים בתחילתה.
- 217. י"א : ראה שיחת שבת הגדול שנה זו (סה"ש שם ע' 388 ואילך).
- 218. י"א ניסן : נשיא לבני אשר — שו"ע אדה"ז שם סט"ו. וראה שם ס"ט. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שכגשכה. שם ע' תיט. וראה מכתבי י"א ניסן: ה'תשד"מ הערה ד"ה זה; ה'תשמ"ה הערה ד"ה אשר (הגש"פ הנ"ל ע' תשנג. שם ע' תשסז).
- 219. ימים ספורים : ראה מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ה הערה ד"ה געציילטע טעג (הגש"פ הנ"ל ע' תשסז).
- 220. השגחה האלוקית מזמנת אותם יחד : ראה כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סי' קכו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.