211
ב"ה, י"א ניסן128, נשיא לבני אשר129,
יום ג' שהוכפל בו כי טוב130,
פ' ויהי ביום השמיני131,
שנת ה'תשמח, שנת הקהל132,
ברוקלין, נ.י.
אל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בהמשך למכתב מיום עש"ק ראש-חודש ניסן שבו דובר על נקודות אחדות בקשר למשמעות של "יציאת מצרים", ושאחת ההוראות הראשונות הנלמדות היא להשתחרר מכל "עבודה זרה", מכל העבודות הזרות השונות, שהן זרות-עוינות ליהדות, הן החיצוניות (של הסביבה) והן הפנימיות — כפי שהדבר מודגש במיוחד על ידי הענין של קרבן-הפסח —
כדאי להוסיף את ההדגשה, שההתבוננות בכל הענינים האלה צריכה להיות באופן שהדבר יבוא לידי מעשה בפועל בחיי יום-יום, בהתאם ליסוד התורה: "המעשה הוא העיקר133" שאי אפשר לצאת ידי חובה בלימוד בלבד, ואפילו לימוד המביא להסקת פסק הדין הלכה למעשה, דבר שהוא הכרח גמור לכשעצמו כדי לדעת "את המעשה אשר יעשו" — צ"ל וחייב להיות מעשה בפועל ממש,
וכדי שמעשה המצות יהא כראוי, עליו להיעשות בשלימות בפרטי פרטים, כמוסבר בשולחן-ערוך בלשון צחה וברורה.
בהתאם לזה נתעכב כאן על פרטים מסויימים, הקשורים השנה במיוחד בקביעות-הזמן של היום הראשון של חג המצות134, זמן חירותנו,
הערות
- 128. י"א ניסן : ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שכגשכה.
- 129. נשיא לבני אשר : שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח סתכ"ט סט"ו. וראה שם ס"ט. וראה לקוטי לוי"צ שם. ושם ע' תיט. וראה מכתב י"א ניסן ה'תשד"מ הערה ד"ה י"א ניסן; מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ה הערה ד"ה אשר (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ו ואילך — ע' תשנג. שם ע' תשסז).
- 130. יום ג' שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. משפטים ע' א'קנז. ועוד) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני) ואילך. אגרותקודש שלו ע' קלה ואילך) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ, א).
- 131. פ' ויהי ביום השמיני : ראה הערות למכתב י"א ניסן ה'תשמ"ה בתחלתו (הגש"פ הנ"ל ע' תשסז).
- 132. שנת הקהל : ראה מכתב וא"ו תשרי שנה זו הערה ד"ה זה (סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 682).
- 133. המעשה הוא העיקר : אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).
- 134. חג המצות : כן נקרא בתושב"כ (משפטים כג, טו. תשא לד, יח. אמור כג, ו. ראה טז, טז). וראה הערה במכתב ר"ח ניסן ה'תשל"ו בתחלתו (הגש"פ הנ"ל ע' תרסח). וראה לקו"ש חי"ז ע' 71 ואילך (הגש"פ הנ"ל ס"ע תקז ואילך).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.