199
(לפי אחד מפירושיו העיקריים): "פסח — על שום שפסח11", שבתי בני ישראל ניצלו מבין בתי המצריים באופן של דילוג, וכפי שהדבר רמוז, ביחס לכללות הגאולה מגלות מצרים, בפסוק "קול דודי12 הנה זה בא (= הנה בא הקב"ה להביא את הגאולה) מדלג על ההרים".
דובר כבר פעמים רבות, שהענינים בעולם הרוחני משתקפים בעולם הגשמי, וב"עולם קטן14 — זה האדם"13 — בפרט.
ובעניננו, בכל הקשור ליהודים, לכל יהודי גם כפרט וכיחיד, ידוע ש"אינו מבקש אלא לפי כחן"15 (הקב"ה דורש מכל אחד בהתאם לכוחות שהעניק לו לפני כן), ולפיכך יש ללכת מן הקל אל הכבד. כך גם בדבר הנידון ישנם כמה אופנים של תנועה: הליכה, ריצה, דילוג, קפיצה16.
כאשר ילד נולד אין הוא תחילה בגדר של הליכה, ועל אחת כמה וכמה בגדר של ריצה וקפיצה. במשך הזמן הוא מתחיל לצעוד וללכת, מאוחר יותר הוא מסוגל גם לרוץ, ולאחר מכן גם לקפוץ.
כך גם ברוחניות — בחינוך של ילד, מאלף-בית למקרא, משנה כו'17 וקיום המצוות והנהגה טובה: הוא מתקדם כל העת באופן של "הליכה" עד שהוא נעשה ל"רץ לדבר מצוה"18, והוא ממשיך להתקדם ולעלות גם למעלה מזה מדרגה לדרגה עד לאופן של "קפיצה", לדרגה הנעלית ביותר של יציאת מצרים ברוחניות19, "יציאה ממיצרים וגבולים", כך שאת כל הענינים של תורה ועבודה וגמילות חסדים הוא עושה בשלימות ובזריזות הגדולה ביותר, דבר שהוא חפזון10 דקדושה, ובקדושה.
* * *
הערות
- 11. פסח — על שום שפסח : משנה פסחים קטז, ריש ע"ב. הגש"פ פיסקא פסח שהיו אבותינו אוכלים. ובפרש"י עה"פ בא שם: הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה כו' ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח. וראה תו"ח שמות רה, א. סה"מ אעת"ר ע' סו ואילך. ובכ"מ.
- 12. קול דודי : שה"ש ב, ח. ושייך ליצי"מ — ראה פרש"י עה"פ. מכילתא עה"פ בא שם. יל"ש עה"פ בא שם (רמז קצט). יל"ש ישעי' עה"פ (ישעי' נב, יב) כי לא בחפזון תצאו (רמז תעו).
- 14. עולם קטן — זה האדם : תנחומא פקודי ג. זח"ג לג, ב. תקו"ז תס"ט קרוב לתחלתו (ק, ב. קא, א).
- 13. בעולם. . וב"עולם קטן — זה האדם" : וצ"ל השתדלות שיסייע זל"ז — כמרומז בחיבור ויקהל (קהל) ופקודי (דוקא כל פרט בפ"ע) לפרשה אחת.
- 15. ש"אינו מבקש אלא לפי כחן" : תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
- 16. דילוג, קפיצה : ראה לקו"ת שה"ש (טו, סע"ב) עה"פ "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", בביאור החילוק בין דילוג לקפיצה (ממשנה אהלות פ"ח מ"ה וירושלמי ביצה פ"ה ה"ב).
- 17. בחינוך. . משנה כו' : אבות ספ"ה: בן חמש (שנים) למקרא, בן עשר למשנה כו'. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ו. הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתו.
- 18. ל"רץ לדבר מצוה" : ראה אבות פ"ד מ"ב. שו"ע (ודאדה"ז) או"ח ס"צ סי"ב (סי"ג). וראה לקו"ש חי"ז ע' 371 ואילך.
- 19. יציאת מצרים ברוחניות : ראה תניא פמ"ז, ובהנסמן במכתב עש"ק י"א ניסן ה'תשד"מ הערה ד"ה יצי"מ (הגש"פ הנ"ל ע' תשנז).
- 10. חפזון : כמ"ש (בא יב, יא) "ואכלתם אותו בחפזון"; "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים" (ראה טז, ג). וראה בהנסמן בהערות למכתב ר"ח ניסן ה'תשמ"ו (הגש"פ הנ"ל ע' תתפה (בהוצאת תנש"א ע' תשעז)).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.