164

בכל דיני עבד עברי שבפרשתנו (לא תעבוד בו עבודת עבד, כשכיר כתושב יהי' עמך, עד שנת היובל יעבוד עמך) יש ללמוד בשני אופנים:

א) שהמוכר עצמו לישראל אינו בגדר עבד, אלא — שכיר, וזהו הטעם לכל הדינים שבאו כאן, שאינו בגדר "עבד" אלא רק כשכיר שהשכיר עצמו עד היובל (או עד שש אם לא פגע בו יובל²³).

ב) דהוי עבד (והיינו שגופו נשתעבד ונקנה לאדונו), אלא שיש תנאים וגדרים באופן שאפשר להעבידו וכו', "לא תעבוד בו עבודת עבד" וכיו"ב.

מהרא"ם ועוד מפרשים²⁴ שפירשו דברי רש"י "שטרי קודם" כפשוטם, שאין קניית רבו קני', ד"העבד או החפץ המכור איך ימכר פעם שנית אין לקונה השני שום זכות בו עם הקונה הראשון"²⁵ — משמע, דס"ל כאופן הא', שתוכן כל הציוויים הוא לא רק בנוגע לאופן הנהגת האדון עם העבד, אלא שזה נוגע לעצם הקנין בו, שאינו עבד.

אבל מפירושי רש"י בפסוקים אלה משמע (מובן?) שס"ל כאופן הב':

א) בפסוק "עבודת עבד" פרש"י — "עבודה של גנאי שיהא ניכר בה כעבד שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ כו'", והיינו שהחסרון כאן הוא לא שעובד בו כעבד אף שבאמת אינו עבד, אלא בזה שעובד עבודה של גנאי, שניכר בה כעבד²⁶.

ב) בפסוק "כשכיר כתושב" פי' — "עבודת קרקע ומלאכת אומנות כשאר²⁷ שכירים התנהג בו", והיינו שהשוואתו לשכיר הוא רק מצד סוג העבודה והמלאכה שעושה, ולא שנחשב באמת לשכיר (כפשטות הכתוב "כשכיר כתושב יהי' עמך")²⁸.

ג) לשון רש"י הוא — "אם פגע בו יובל לפני שש שנים היובל מוציאו".

וצ"ע, בכתוב נאמר "עד שנת היובל יעבוד עמך", שפשטות משמעו שעבודתו מלכתחילה אינה אלא עד היובל, ומזה שרש"י כותב "היובל מוציאו" משמע שהוא עבד אלא שהיובל מוציאו מזה²⁹.

ד) בפירושו הנ"ל על "לא ימכרו ממכרת עבד" — "בהכרזה כאן יש עבד למכור כו'". דלכאורה, לפי פשטות פי' הכתוב "כי עבדי הם" ד"שטרי קודם" ולכן אא"פ שיהי' משועבד לאדון אחר, הרי זה גופא פי' הכתוב "לא ימכרו ממכרת עבד", והוי דבר אחד עם "כי עבדי הם", דמכיון ש"עבדי הם" לפיכך