127

שיחה א

א. סדרם של המועדות בפרשת המועדות (שבפרשתנו) הוא על סדר החדשים שתחילתם בחודש ניסן ("ראשון הוא לכם גו'"¹): לאחרי הקדמת מצות שבת² מבאר את מצוות חג הפסח³ (ט"ו שבניסן), מצות הקרבת העומר⁴ (ט"ז בו), ספירת העומר⁵, הקרבת שתי הלחם שבחג השבועות ומקרא קודש שבו⁶, ר"ה⁷ יוהכ"פ⁸ וסוכות⁹.

ולפי סדר זה סידר רבינו הקדוש כמה מסכתות שבסדר מועד, כמ"ש הרמב"ם¹⁰ ש"הלך רבינו הקדוש אחר פרשת המועדות דאמור"¹¹ — שלכן התחיל במס' שבת, ואחרי מס' עירובין ("שהוא מענין שבת"¹²) סידר מס' פסחים ש"היא. . מצוה שני' לשבת בפרשת מועדות וכו'"¹².

אמנם הרמב"ם בספר היד, בספר זמנים הכולל את "כל המצות שהן בזמנים ידועים כגון שבת ומועדות"¹³, סידר את ההלכות באופן אחר — בראש ס' זמנים הל' שבת ועירובין (כבמשנה), ולאח"ז הל' שביתת עשור (יוהכ"פ), שביתת יו"ט, חמץ ומצה, שופר סוכה ולולב וכו'.

וכתב המגיד משנה¹⁴ בביאור סדר זה, שהתחיל מהלכות שבת כי "מצות השבת אמורה בלוחות בפרסום רב, ולהיותה חמורה מן השאר. . ולהיות השבת תדיר. . ולהיות סיבת מצותו חידוש העולם והיא פינה כוללת באמונת תורת משה רבינו ע"ה"; ואח"כ סידר "הלכות עירובין, והיא נמשכת אחר הלכות שבת וענינה מענין שבת. . הלכות שביתת עשור וראוי הי' להקדימן לשאר להיותו חמור מן השאר. . ולהיותו יום כפרה. . ולהיות איסור המלאכה בו בשוה עם איסור השבת. . ראוי לסמוך הלכותיו להלכות שבת. . הלכות שביתת יו"ט, והוא כולל לשלשת הרגלים ולר"ה לפי שהשביתה בהם שוה וראוי הוא להיות הדבר הכולל לכולם קודם הדבר הפרטי. . הלכות חמץ ומצה, עתה בא רבינו לבאר בפרט המחוייב בכל יו"ט מלבד השביתה, והתחיל בביאור עניני חג הפסח לפי שנזכר בתורה תחלה, ולהיות חדש ניסן אשר בו הפסח ראשון לחדשי השנה, ולהיות בענין החמץ עונש כרת והחמור קודם. . הלכות שופר וסוכה ולולב, וענינן בחודש השביעי. . והן מצוות עשה וכו'" [ואח"כ ממשיך לבאר טעם סדרן של שאר ההלכות דספר זמנים: שקלים, קידוש החודש, תענית, (מצוות דאורייתא, ואח"כ מצוות דרבנן —) מגילה וחנוכה].