ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה א102

102

וזהו גם מש"נ "ויקריבו גו' אש זרה אשר לא צוה אותם": על העבודה שבמזבח החיצון (חיצוניות הלב), יש בה ענין של ציווי, כי כאשר האדם הוא מציאות בפ"ע, קירובו לה' הוא על ידי קיום ציווי ה' במחדו"מ; משא"כ בעבודת הקטורת⁴³, זה שהאדם מקשר ומחבר נפשו לה', הנה כאשר התקשרותו היא באופן⁴⁴ נעלה ביותר⁴⁵, אז לפעמים⁴⁶ אין צורך בציווי לקיים רצונו ית', כי קיום רצונו ית' בא בדרך ממילא⁴⁷, מחמת זה שנרגש אצלו רצון וכוונת השם עד כ"כ שמתחבר אתו.

[וי"ל שזהו מעין דברי הרמב"ם⁴⁸ שכאשר יצרו של אדם תוקפו (ורצונו הפנימי מכוסה ונעלם) יש צורך לכפותו לקיים רצון ה' — אבל כאשר מתגלה רצונו האמיתי, אין צורך לכפי', כי רצונו הפנימי והאמיתי דכאו"א מישראל הוא לקיים רצון השם].

וזהו "אשר לא צוה אותם", שעבודת בני אהרן היתה בבחי' "אשר לא צוה אותם" — שלא שייך בה גדר של ציווי, כיון שהם במדריגה זו שאין זקוקים לציווי, וכל פעולותיהם ועניניהם נעשים כפי רצון ה' מאליו וממילא⁴⁹.

ו. עפ"ז יש לבאר גם מה שעליהם דוקא נאמר "בקרובי אקדש", ומשה אמר לאהרן "אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".

דהנה לכאורה יש לדייק מהו תוכן הענין ד"יתקדש הבית" — הרי הי' זה לאחרי "כל ז' ימי המלואים שהעמידו משה למשכן ושמש בו"⁵⁰, ולאחר העבודות ביום השמיני למילואים שאז⁵¹ "ירדה שכינה לישראל"⁵², וכמפורש בפסוק⁵³ "וירא כבוד ה' אל כל העם ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו (ושבחו⁵⁴) ויפלו על פניהם" —

הערות

43. להעיר, דגם באופן ציוויים בתושב"כ מצינו שינוי בין קרבנות וקטורת: בקרבנות הבאים על מזבח החיצון נאמרו כמה פרשיות (פ' ויקרא צו ועוד) וכו"כ ציוויים בפרטי הקרבנות ובאופן הקרבת כל קרבן כו'; משא"כ בנוגע לקטורת אין פרשה בפ"ע על הקטרתה (כ"א על אופן עשייתה (בפ' תשא ל, לד ואילך)), והקטרתה נאמר (בס"פ תצוה) בפרשת עשיית מזבח הקטורת. וראה פקודי מ, כז ובפרש"י שם. וראה לקמן הערה 47.
44. ראה תו"כ שמיני י, א: ויקחו. . בשמחתם כיון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה.
45. כי מובן שיש כו"כ דרגות בהתקשרות שע"י קטורת. ולהעיר מתו"כ שמיני ט, כד; ויק"ר פ"כ, ח — שנכנסו לפני ולפנים. וכ"ה בראב"ע ריש פרשתנו.
46. כי ישנה קטורת שבאה ע"י ציווי (פקודי מ, כז).
47. בפרטיות י"ל שעד"ז הוא בקטורת בכלל, ועפ"ז יומתק המובא לעיל (הערה 43) — כי קרבנות (הבאים בחוץ) אינם "פרט" במזבח, כ"א כל קרבן הוא מצוה בפ"ע וכל פעולה (בהקרבן) היא ציווי בפ"ע; משא"כ קטורת נאמר בפרשת עשיית מזבח הקטורת, כי תוכנה אינה עבודה בפ"ע, כ"א חלק ופרט ממזבח הקטורת — קישור וחיבור עם ה'.
48. ספ"ב דהל' גירושין.
49. להעיר גם מענין והביאור בתפלת ערבית רשות (לקו"ת סוכות פ, ג. שה"ש כד, ב); אכילת מצה כל שבעה רשות (שער האמונה פ"ככא. ביאוה"ז להצ"צ ע' צה ואילך. ועוד). וראה לקו"ש חכ"ב ע' 33. וש"נ.
50. ל' רש"י שמיני ט, כג ד"ה ויצאו.
51. ראה גם המשך פרש"י שם.
52. ל' רש"י שם ד"ה ויבא.
53. שם, כגכד.
54. ת"א הובא בפרש"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.