101

החיצון לעבודת הקטורת שעל מזבח הפנימי:

הקרבת הקרבנות על מזבח החיצון תוכנה הוא העלאת הגשמיות לה'³⁰, וכפי שהוא בפשטות, שמביאים בהמה גשמית (וכיו"ב) ומעלים חלבה ודמה ע"ג המזבח, ואש יורדת משמים ואוכלת אותה³¹ והיא נכללת באש ה'.

כלומר — תוכן עבודת הקרבנות הוא פעולת האדם בחפצי העולם שמחוץ הימנו, להעלותם לה'.

אמנם הקטורת שעל גבי מזבח הפנימי אין עיקר ענינה העלאת דברים גשמיים לה' (ונצטוינו³² לא תעלו עליו (קטורת זרה ו)עולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו) כ"א כניסת הכהן לפנים לקטורת והתקשרות³³ עם הקב"ה על ידי העלאת האש הקטורת והענן³⁴.

ובעבודת האדם²⁹: עבודת הקרבנות שעל מזבח החיצון היא העבודה שמצד חיצוניות הלב, שענינה הפעולה בחלקו החיצוני של האדם, שהאדם יקיים רצון השם במעשה דיבור ומחשבה, שהם לבושי הנפש של האדם;

והעבודה דקטורת שעל מזבח הפנימי היא התקשרות האדם עם הקב"ה ע"י גילוי פנימיות נפשו (הקשורה עם הקב"ה) — וגילוי זה פועל בדרך ממילא בלבושי מחדו"מ שלו שיהיו כדבעי, לפי רצון ה'.

וענין זה נרמז גם בהחילוק שבין לשון "קרבנות" ולשון "קטורת": קרבן הוא מלשון קירוב³⁵, שע"י הקרבנות מתקרב האדם להשם, ואפשר שלמרות שמתקרב לה' ה"ה נשאר עדיין דבר בפ"ע שקרוב לה'; ואילו קטורת הוא לשון קשור³⁶ וחיבור (ע"ד³⁷ מ"ש³⁸ "ונפשו קשורה בנפשו", וכן ביהונתן ודוד נאמר³⁹ "ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו") — כי תוכן ענין הקטורת הוא לא רק שהאדם מתקרב לה' (על ידי עבודתו במחדו"מ), כ"א שמתקשר ומתחבר לה'⁴⁰.

ה. עפ"ז יובן הקשר בין שני הענינים בעבודת שני בני אהרן — (א) קרבתם לפני ה' וימותו, (ב) הקטרת קטורת:

תוכן הענין ד"בקרבתם לפני ה' וימותו", גודל קירובם ודביקותם בה', עד לכלות נפשם ממש, הוא הוא מה שהקריבו קטורת בפנים⁴¹, היינו שאז (ביום השמיני למילואים) האירה אצלם בגילוי פנימיות נפשם, שמצד זה הקטירו קטורת — נתקשרו בהקב"ה (ע"ד שנאמר ברשב"י⁴² "בחד קטירא אתקטרנא בי' בקוב"ה");