ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב מצורע שיחה א95

95

עונו), הרי — אמרו האמוריים — כשם שהם (האמוריים) עומדים להגרש מארצם מחמת עוונותיהם, כך יתכן²⁹ שבנ"י ישתלחו מן הארץ ע"י עונותיהם הם (עכ"פ כשתתמלא סאתם). ולכן "הטמינו האמוריים מטמוניות של זהב" [ש"מטמון" הוא גניזה העומדת לימים רבים³⁰], אולי במשך הזמן ישתלחו בנ"י מהארץ ויחזרו הם לבתיהם וימצאו אותם המטמוניות.

ה. אלא שלאחר כל זה עדיין יש מקום לשאלה:

הן אמת שרש"י תפס ל' "אמוריים" בסמכו על מ"ש לפנ"ז "כי לא שלם עון האמורי" — אבל הא גופא טעמא בעי, מדוע נזכר בברית בין הבתרים "עון האמורי" דוקא, והרי המדובר הוא אודות הבטחת כל ארץ כנען (הכוללת עשר, או עכ"פ שבע, אומות)³¹?

באבן עזרא³² כ' ש"הזכיר האמורי בעבור תקפו. . וכן אמר הנביא³³ (ואנכי השמדתי את האמורי גו') אשר כגובה ארזים גבהו".

אבל בפשש"מ עדיין לא למדנו ע"ד תקפו של האמורי (לגבי השאר מז' האומות). ומדוע סתם רש"י³⁴ ולא פירש הטעם שנזכר בפ' לך "אמורי" דוקא³⁵?

ויש לומר, דלפי פרש"י, מש"נ "ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה (ופרש"י) להיות משתלח מארצו עד אותו זמן, שאין הקב"ה נפרע מאומה כו'" — פירושו כפשטות הלשון, שב"אותו זמן" נשלם רק עון האמורי (ולא דשאר האומות)³⁶, ורק הוא נשתלח (באותו זמן) מארצו³⁷, משא"כ שאר האומות נשתלחו מארצם רק לאחרי זמן. וכמפורש בקרא³⁸, שסיחון מלך האמורי [הי' מעבר הירדן³⁹ ו]נכבש קודם כל האומות על ידי משה רבינו, ושאר האומות נכבשו אח"כ ע"י יהושע (ועוד

הערות

29. וכמ"ש לקמן בפ' אחרי (יח, כד ואילך) אל תטמאו גו' ותקיא הארץ גו' ולא תקיא הארץ אתכם גו'. וראה גם לעיל — תולדות כז, מ (ובפרש"י שם). ולהעיר, שבברית בין הבתרים: א) רמז לאברהם ע"ד "צרות וחושך של גליות" (רש"י לך טו, יב. וראה רש"י שם, יד) — לא רק גלות מצרים. ב) הובטח לאברהם ארץ עשר אומות, ו"לא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה אדום ומואב ועמון. . עתידים להיות ירושה (רק) לעתיד" (רש"י לך שם, יט) — והרי גם האומות ידעו שאין בנ"י יורשים עתה ארץ אדום ומואב כו' (ראה לעיל הערה 14), אף שהובטחו לבנ"י.
30. ועפ"ז תומתק הוספת רש"י "שהטמינו. . מטמוניות של זהב" (שליתא במדרש).
31. והרי רק "כנען" הוא שם כללי לכולם (רש"י בא יג, ה).
32. לך שם, טז. וכ"ה ברמב"ן שם. בחזקוני שם ד"כתב האמורי יותר משאר אומות לפי שהי' אברהם יושב באלוני ממרא האמורי" (לך יד, יג). אבל עדיין צריך ביאור, דמכיון שהמדובר בהבטחת כל הארץ הול"ל "הכנעני" שהוא שם כללי. וע"ד לשון רש"י שם (ד"ה ודור רביעי) "שבארץ כנען הי' מדבר עמו".
33. עמוס ב, ט. — ושם, י: ואנכי העליתי אתכם מארמ"צ גו' לרשת את ארץ האמורי.
34. נוסף לזה שצ"ע מהי השייכות בין תקפו של אמורי להא ד"שלם" עונם של יושבי הארץ (משא"כ כשהמדובר בהשמדת יושבי הארץ, כבעמוס שם. וכן יהושע כד, יח).
35. ומש"נ בדברים (א, כז) "לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו" — י"ל בפשטות כי הם היו המגינים על יושבי הארץ (נסמן לעיל הערה 25), והיו חוששים שיפלו בידם כו'.
36. ראה גם משכיל לדוד לך שם. — ולהעיר מפי' הב' ברמב"ן שם.
37. דאף ש"ישובו הנה" (לארץ כנען — רש"י שם) כולל כניסת ישראל לכללות הארץ — הרי בנוגע לשילוח האומות מן הארץ ("להיות משתלח מארצו"), "נשלם (רק) עון האמורי".
38. חוקת כא, כא ואילך.
39. ראה לקמן הערה 48.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.