93

בנ"י, כי עדיין יש שהות עד שיתקרבו בנ"י לארצם ויהיו מוכנים להכנס לארצם בפועל, ובפרט לאחרי שראו שבנ"י מתעכבים זמן רב במדבר¹⁷.

וזוהי שאלת המדרש "וכי מי בא ואומר לכנענים שישראל נכנסין לארץ", כלומר, מנין נודע להם שהגיעה עתה שעת כניסתן לארץ, שמשו"ז הטמינו ממונם? ומתרץ שזה נודע להם ע"י שילוח האגרות כו'.

אמנם, עפ"ז צריך להבין בפרש"י: ההסברה שהטמנת ממונם היתה בסמיכות לכניסת ישראל לארץ (ולא לפני מ' שנים, כששמעו ע"ד קי"ס, אף שאז "נמוגו") ה"ה גם בלימוד ע"ד הפשט;

וא"כ קשה לפרש"י ("שהטמינו. . כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר") — מדוע הטמינו בזמן שלא היתה סיבה לזה עדיין? ומה גם לאחרי שראו האומות שישראל מתעכבים במדבר, ובכ"ז חששו כל זמן זה שבנ"י עומדים להכנס תיכף ומיד (ללא שהיות) לארץ, ומפני זה "כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר" היו מטמוניות של זהב ולא יכלו להשתמש בזהב זו!

ויש לומר שרש"י מתרץ קושיא זו ע"י השינוי מ"כנענים" ל"אמוריים", כדלקמן.

ג. נתבאר כמה פעמים, שאת פירושו עה"ת כתב רש"י באופן שהלומד יוכל לעמוד על כוונתו מבלי שיצטרך לחפש בספרים אחרים, ובמקום שנראה לכאורה שרש"י לא ביאר דבריו כו' — ה"ז מפני שהענין מובן ומבואר מהמפורש כבר בהכתובים (ופירושי רש"י) שלפנ"ז.

ועד"ז יש לומר בעניננו, שהשייכות המיוחדת של "אמוריים" לכאן (שלכן משנה רש"י "מכנענים" ל"אמוריים") מובנת מהמפורש בקרא לעיל — שהכתוב מפרט את ה"אמורי" בתור יוצא מן הכלל דז' אומות!

בהבטחת הארץ בברית בין הבתרים נאמר לאברהם¹⁸ "ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי עד הנה". דאע"פ שבפסוקים שלאח"ז¹⁹ נמנו עשר אומות שעתידים בניו לרשת את ארצם, והאמורי הוא רק אחת מהן, מ"מ, את קביעת זמן השיבה לארץ ("ודור רביעי ישובו הנה") תולה הכתוב ב"שלם עון האמורי" דוקא²⁰.

וי"ל שזהו מה שרש"י מרמז בכתבו "שהטמינו האמוריים כו'": מכיון שבזמן יצי"מ כבר ישנו "דור רביעי (ש)ישובו הנה", הרי ידעו האמוריים²¹ שעונם נשלם ("שלם עון האמורי") וכבר הגיע הזמן "להיות משתלח מארצו"²². ומטעם זה התחילו תיכף לאחרי יצי"מ להטמין זהבם כו', כי ידעו שכבר בא הזמן הקבוע לשיבת זרעו של אברהם לארץ זו.

ד. אמנם עדיין אין הענין מיושב היטב, שהרי לפי זה צריך לחדש שגם