56

פרט שיש לומר שקבלת הדם נכללת גם במשמעות הלשון של "והקריבו"¹⁹, כי קבלת הדם היא התחלת "קירוב" הדם אל המזבח; משא"כ "וימציאו" (שהוא "לשון הושטה") היא רק פעולת הנתינה מיד ליד ומובן שאין קבלת הדם בכלל זה. וא"כ תמוה, מדוע נקט הכתוב לשון "וימציאו" (ומשמיט ע"ד קבלת הדם) ולא אמר (כדלעיל) "ויקריבו", שבזה נכללות הן הקבלה והן ההולכה?

[בשלמא אם לא הי' נכתב בתורה בכלל ע"ד הפעולות שבין שחיטה לזריקה, לא הי' קשה, כי כן מצינו בעוד מקומות, שלא נתפרטו כל העבודות שנעשו בקרבן כ"א רק מקצתן²⁰; אבל מאחר שהכתוב נחית לפרט שבני אהרן "המציאו" את הדם לאהרן — קשה, כנ"ל, מדוע השמיט ע"ד קבלת הדם].

ולתרץ שאלה זו מוסיף רש"י "(לשון הושטה) והזמנה", שבזה מדגיש החידוש ב"וימציאו" לגבי "ויקריבו", שדוקא בזה יש ענין ההזמנה, כדלקמן.

ג. בכתובים כאן מפורש שיש חילוק בין זריקת דם החטאת וזריקת דם העולה והשלמים, דבחטאת נאמר²¹ "ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח", ואילו בעולה ושלמים נאמר²² סתם "ויזרקהו על המזבח". כלומר, זריקת דם החטאת היא באצבע, ולכן צריך הכהן לטבול אצבעו בדם תחילה ואח"כ לזרוק אותו, משא"כ זריקת דם העולה והשלמים היא בכלי ואין צורך בטבילת האצבע בדם.

ונמצא שיש חילוק עיקרי בין פעולת בני אהרן בדם החטאת ופעולתם בדם העולה והשלמים²³: בדם החטאת הרי גם לאחרי שהקריבו את הדם לאהרן, עדיין לא הי' הדם מזומן ומוכשר לזריקה, כי היתה חסרה פעולת טבילת אצבעו של אהרן בדם; משא"כ אצל דם העולה והשלמים, הרי תיכף לאחרי שהושיטו את הדם לאהרן, נעשה הדם מזומן ומוכן לזריקה, מבלי שיצטרך אהרן לעשות שום דבר נוסף.

ועפ"ז מוסבר הטעם שנאמר "וימציאו בני אהרן גו'" דייקא (ולא "ויקריבו"): הטעם שהתורה מספרת ע"ד פעולות בני אהרן בקרבנות אלו הוא (בפשטות) כדי להדגיש את השתתפותם בעבודתו של אהרן ביום זה²⁴. ולכן מדגיש הכתוב, שגבי העולה והשלמים גדלה מדת השתתפותם בעבודת אהרן, כי לא זו בלבד ש"הקריבו" את הדם אלא "וימציאו" — שהחידוש בזה הוא לא רק באופן הפעו