54

שיחה א

א. בפסוק¹ "וישחט את העולה וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב" מעתיק רש"י תיבת "וימציאו" ומפרש "לשון הושטה והזמנה".

כוונת רש"י בפשטות² היא לפרש תיבת "וימציאו" — שלא תימא שענינה מלשון מציאה³ [ע"ד פירוש הראב"ע כאן "מגזרת מצא, שמצאו בשעת הצורך", היינו שבני אהרן גרמו שהדם יהי' מצוי אצל אהרן] — אלא הוא "לשון הושטה והזמנה".

אבל צריך ביאור בכפל לשון רש"י — "לשון הושטה והזמנה", דלכאורה הי' מספיק לומר "לשון הושטה"⁴.

ויתירה מזו: "הושטה" ו"הזמנה" הרי הם שני ענינים שונים — "הושטה" מובנה העברה ונתינה מיד ליד, ו"הזמנה" פירושה הכנה, שהכינו את הדם — ומהו ההכרח לפרש ש"וימציאו" כולל את שני הענינים — "לשון הושטה והזמנה"?

בפשטות כוונת רש"י בזה לבאר ש"הושטה" זו היתה באופן של "וימציאו", והיינו, שע"י ההושטה לחבירו נעשה הדבר מוכן ומזומן ומצוי אצלו (ע"ד פי' הראב"ע כנ"ל)⁵. אבל לכאורה אין זה ביאור מספיק, דמשום כך לא הי' צריך רש"י להדגיש שהי' מעשה הזמנה דוקא, והול"ל "לשון הושטה שיהי' מצוי" וכיו"ב (ע"ד לשון הראב"ע), שפירושו עצם המצאו של הדבר (מבלי חילוק באיזה אופן נמצא אצלו, אם הוא מזומן אם לאו)⁶ — ומהי הדגשת רש"י ש"וימציאו הוא לשון הושטה והזמנה"?

ב. ויש לומר, שכוונת רש"י היא (לא רק לפרש תיבת "וימציאו", אלא בעיקר) לתרץ שינוי בלשון הכתובים כאן: לעיל⁷ גבי הקרבת "עגל החטאת" של אהרן נאמר "ויקרב אהרן אל המזבח וישחט גו' ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח גו'", וכאן גבי העולה מדייק הכתוב "(וישחט את העולה) וימציאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו גו'" (וגם בפסוק שלאח"ז⁸ מדייק הכתוב "ואת העולה המציאו אליו לנתחי' גו'"), וכן גבי "השלמים אשר לעם" נאמר לקמן⁹ "וימציאו בני אהרן את הדם אליו" — וטעמא בעי?