ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבחג הפסחשיחה א50

50

מ"מ, אא"פ לקיים "וזכרת כי עבד היית. . ויצאת לחירות" במעשה (בשלימותו), כאשר הוא נמצא במצב ד"עבדין"³⁷.

[ויש לומר, שזהו דיוק לשון השגת הראב"ד "זה הבל", די"ל שמרמז בזה, דהוראה זו, שיטבול מצה בחרוסת כי "הוציאנו מעבדות שהוא מטיט שהחרוסת זכר לו לחירות שהמצה זכר לו" בזמן הזה, כשאינו בחירות, אינה זכירה, אלא בגדר "הבל"].

ז. וי"ל הביאור בכל זה בפנימיות הענינים.

זה ששעבוד וגלות מצרים הוא חמור משאר הגליות הוא לא רק מצד העבדות ושעבוד הגופני, קושי השעבוד כפשוטו, אלא גם (ואדרבה — בעיקר) מצד "קושי השעבוד" ברוחניות, שבנ"י במצרים היו נכנעים ומשועבדים לה"רע" של מצרים, כידוע³⁸ הפירוש ב"וירעו אותנו המצרים"³⁸, שהמצרים עשו אותנו רעים, שהרע שלהם נכנס בנו (עד שבנ"י היו מושקעים במ"ט שערי טומאה³⁹, ואמרז"ל⁴⁰ שבעת קרי"ס טענה מדת הדין הללו עובדי ע"ז והללו כו').

והטעם שגלות הרוחני של מצרים קשה יותר משאר כל הגליות — כי הרע של גלות מצרים הוא חמור משאר כל הגליות (וכמחז"ל⁴¹ שהמצרים מקולקלים מכל האומות, ונרמז בזה שמצרים נק'⁴² "ערות הארץ"). ואין זה רק חילוק בכמות, אלא שזהו סוג אחר לגמרי, כי הרע של מצרים יש בה הנקודה הכללית של רע⁴³, שממנה מסתעפים כל פרטי עניני הרע (כולל — כל הרע שבשאר הגליות).

וזהו אחד הביאורים⁴⁴ במחז"ל⁴⁵ שכל המלכיות נק' ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירים לישראל, שזהו לפי שהרע שבמצרים הוא השורש והמקור להרע שבכל שאר המלכיות (והגליות), כי מצרים הוא נקודת הרע שממנה מסתעפים פרטי הרע כנ"ל, ולכן כולן נקראות על שמה⁴⁶.

הערות

37. ואין זה סתירה מה שגם לדעת הראב"ד יש מצוה בזה"ז לאכול מרור שהוא זכר לעבדות, כי אינו באותו זמן ובאותה פעולה, משא"כ טיבול מצה בחרוסת, זכר לשעבוד בפעולה של חירות. ומה שכורך מצה ומרור בזה"ז היינו "זכר למקדש" (ל' הרמב"ם שם פ"ח סה"ח). וראה רבינו מנוח שם "דהא אינה למצוה כלל אלא זכר בעלמא והמצוה כבר קיים אותה"[ednref_13_*]. ולהעיר מארחות חיים הלכות פסח אות כז "וכן דעת הראב"ד ז"ל. . שאף הכריכה צריך טבול כו'".
38. ראה של"ה קסב, א.
38. תבוא כו, ו.
39. זוהר חדש ר"פ יתרו. וראה גם תקו"ז תל"ב. ריטב"א להגש"פ פי' עבדים היינו. ובכ"מ.
40. זח"ב קע, ב. שמו"ר פמ"ג, ח. ועוד. הובא בילקוט ראובני בשלח יד, כט.
41. תו"כ בהוספה לפ' אחרי יח, ג. פרש"י שם.
42. מקץ מב, ט. וראה קה"ר עה"פ (קהלת א, ד) והארץ לעולם עומדת.
43. ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא (וס' הליקוטים שם) שהד' גליות הם נגד ד' אותיות שם הוי', וגלות מצרים נגד קוצו של יו"ד — כתר דקליפה.
44. ראה רד"ה קול דודי תש"ט.
45. ב"ר פט"ז, ד.
46. ראה לקו"ש חט"ז ע' 91 (הגש"פ הנ"ל ע' קסא ואילך). וע"ש בארוכה (ע' 87 ואילך. הגש"פ שם ע' קנו ואילך) מריטב"א ועוד ראשונים בביאור מחלוקת ר"א ור"ע אם כל מכה הי' של ארבע מכות או של חמש מכות, אם המכות פעלו רק בד' יסודות או גם בחומר היולי. ע"ש. [edn_13_*]) משא"כ בזמן המקדש — ראה רבינו מנוח לרמב"ם שם בתחלתו בתי' הקושיא הנ"ל (דס' המנהיג), ובפר"ח סתע"ה שם ד"ה דעת הרמב"ם בתי' הב'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.