ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבערב פסחערב פסח37

37

בתיבות אלו שבשל"ה מודגש, שטעם אמירת סדר קרבן פסח הוא ע"ד הענין ד"תפילה כנגד התמידין", "כדי שישלמו פרים שפתינו".

אבל לכאורה, הך דתפלות במקום קרבנות תקנום, ואמירת סדר הקרבן במקום הקרבתו — ב' דינים שונים הם: זה שתפלות במקום קרבנות¹¹ תקנום (שבתקנת אנשי כנה"ג), פירושו, שחכמים תקנו מעשה (אמירת) התפלה במקום הקרבת התמיד¹² (וקריאת פרשת התמיד וכיו"ב לפני התפלה, הוא מנהג ש"נהגו¹³ (בו) כל ישראל")¹⁴; ואילו קריאת פרשת הקרבנות במקום הקרבתם למדין ממש"נ¹⁵ "זאת תורת החטאת", "וזאת תורת האשם" וכו', כמרז"ל בסוף מנחות¹⁶ כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה¹⁷ כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם.

ועפ"ז י"ל שזהו טעמו של אדה"ז ששינה מלשון השל"ה (והשמיט התיבות "ע"כ תקנו כו' התפילה כנגד התמידין. . וכדי שישלמו פרים שפתינו)", כי זה שהובא כאן הענין ד"מנחה היא במקום תמיד של בין הערביים", אינו כדי להשוות תוכן תפלת מנחה לתוכן אמירת סדר קרבן פסח (ששניהם הם במקום קרבן¹⁸), אלא רק כטעם על קביעת זמן אמירת סדר קרבן פסח, דהיות שהפסח נשחט אחר התמיד, לכן "ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת המנחה" (ש"היא במקום תמיד של בין הערביים").

אלא שעפ"ז יש להבין טעמו של השל"ה, שמשמע מלשונו (כנ"ל) שאמירת סדר קרבן פסח היא אותו הענין דתפילות במקום קרבנות תיקנום ("כדי שישלמו פרים שפתינו").

ג. וי"ל הביאור בזה:

בענין "ונשלמה פרים שפתינו", שה

הערות

11. לשון הגמ' בברכות (כו, א) "תפלה במקום קרבן היא". טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סצ"ח ס"ד.
12. ראה ברכות שם, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"א ה"ה. פ"ג ה"ב. טואו"ח (ודאדה"ז) ר"ס פט וסק"ז.
13. לשון אדה"ז שם ר"ס מח. וש"נ.
14. ולהעיר מתר"י ברכות רפ"ד ד"ה טעה ולא התפלל מנחה בע"ש. שו"ת נוב"י מהד"ק או"ח ס"ד. אבל ראה טור ב"י ושו"ע אדה"ז סו"ס מ"ז. תהלה לדוד שם.
15. צו ו, יח. ז, א.
16. קי, א.
17. בגמ' שם במאמר ר"י ליתא "כל העוסק בתורת עולה". אבל כן הוא בבחיי (ס"פ ויקהל. צו ז, לז) בשם רז"ל. ועוד. וכן בשו"ע אדה"ז שם מהד"ק סי' א סי"א "אמרו חכמים כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה (וכל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת)". וכ"ה בבעה"ט ר"פ צו עה"פ זאת תורת העולה. ובשו"ע אדה"ז שם מהד"ת ס"א ס"ט "וכמו שאמרו חכמים ע"פ (צו שם) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו'". והוא מדרשת ר"ל שלפנ"ז במנחות שם, שלפי פשטות הגי' בגמ' שלפנינו "כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם" משמע שעוסק בתורה בכלל, לאו דוקא בתורת עולה או חטאת[ednref_9_*] — ראה חדא"ג שם. ועוד. וראה הנסמן בהערה 19. ואכ"מ.
18. ולכאורה י"ל שס"ל לאדה"ז שעיקר ענין ד"ונשלמה פרים שפתינו" הוא רק לגבי העוסק בתורת עולה כו'[ednref_10_*] (כמו שהביא בשו"ע שלו או"ח סי' א' ס"ט במהד"ת. וכמו שאומרים ברבון העולמים קודם איזהו מקומן), ולא בתפלה (שלכן השמיט בסי' צח הלשון "ונשלמה פרים שפתינו" שבטור שם). וראה לקמן בפנים. [edn_9_*]) וראה דעת רבא שם. זח"א (מהנ"ע) ק, א. ח"ג לב, א. לה, א. ועוד. [edn_10_*]) וראה (ע"ד החסידות) תו"ח ויקהל תקפג, סע"א ואילך. מקומות שנסמנו לקמן הערה 34.

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד. לקו"ש חל"ב ע' 37
תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז. לקו"ש חל"ב ע' 37
תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חל"ב ע' 37

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.