36

ערב פסח

א. ב"סדר קרבן פסח" שהביא אדה"ז בסידורו וכתב שיש לאומרו בערב פסח אחר תפלת המנחה (שהוא ע"פ הנוסח¹ בס' סדר היום, והועתק בשל"ה² ובסידור האריז"ל³) — מסיים "ואם⁴ הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר"⁵.

וצ"ב: ב"סדר קרבן פסח" הנ"ל, לא הובאו כל הפרטים בסדר הקרבתו, ובפרט דברים שאינם רגילים והווים בכל שנה⁶ — ולמה הובא פרט זה "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו כו'"?

וביותר יוקשה: דין זה ("אם הפסח נמצא טריפה וכו'") חל תיכף לאחר שחיטה (וכלשון הרמב"ם⁷ "השוחט את הפסח ונמצא בע"מ או טריפה הרי זה שוחט אחר כו'"), ואינו "חלק" כ"כ שנסדר כאן בסוף כל הדברים

— ובפרט שלכאורה אינו סיום בדבר טוב —

לאחרי כל סדר הקרבתו ולאחרי הפרטים דרחיצת העזרה?

ב. וי"ל בזה בהקדים דיוק הלשון בסדור אדה"ז שם לפני ה"סדר קרבן פסח": ונשלמה פרים שפתינו⁸ ותפלת מנחה היא במקום תמיד של בין הערביים ובזמן שביהמ"ק הי' קיים הי' הפסח נשחט אחר תמיד של בין הערביים⁹ כן ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת המנחה ויאמר זה.

והנה בשל"ה (וכן נעתק בסידור האריז"ל) הלשון "ונשלמה פרים שפתינו ע"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה התפילה כנגד התמידין ותפילת המנחה היא נגד תמיד של בין הערביים. והנה בזמן בית המקדש הי' הפסח נשחט אחר התמיד של בין הערביים וכדי שישלמו פרים שפתינו ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפילת המנחה".

אבל אדה"ז השמיט התיבות "ע"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה התפילה כנגד התמידין. . וכדי שישלמו פרים שפתינו"¹⁰. ויש לומר, שאין זה רק בשביל הקיצור, אלא הוא שינוי בתוכן: