ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבצוצו32

32

אחיך באל יבוא ואין משה בבל יבוא", ופי' הראב"ד⁴¹ "ואין משה בבל יבא בכל עת שהרי משה תמיד הי' נכנס לפני ולפנים לשמוע הדיבור מבין שני הכרובים"⁴², ולא מצינו שיצטרך משה ללבוש בגדי כהונה בכדי ליכנס לפני ולפנים "לשמוע הדיבור"⁴³.

והביאור בזה:

במשכן מצינו שני ענינים: א) כהמקדש — "בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות"⁴⁴, מקום עבודת⁴⁵ הכהנים. ב) "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל"⁴⁶, וזהו "אוהל מועד", מקום המיועד לדיבור עם משה⁴⁷.

והנה ענין הא' נתחדש במשכן, שאז נצטוו⁴⁸ "ועשו לי מקדש", לעשות משכן ומקדש — בית לה', לא כמו שהי' לפנ"ז שהיו מקריבים בבמה בכל מקום; ואילו ענין הב', ש"נועדתי לך שם" (מקום מיועד לדיבור ה'), כבר הי' לפני הקמת המשכן, באהלו של משה, כמ"ש⁴⁹ "ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אוהל מועד והי' כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד", "והי' כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האוהל ודבר עם משה", "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים גו' ושב אל המחנה". והיינו ש"אוהל מועד" הי' לפני הקמת המשכן, ב"אהלו של משה", שבו הי' הקב"ה מדבר עם משה ומלמדו תורה⁵⁰. אלא ש"הדבר הזה נהג מיום הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר. . ומשהוקם (המשכן) לא נדבר עמו עוד אלא מאוהל מועד"⁵¹.

והנה ענינו של משה הוא שעל ידו היא מסירת דבר ה' (התורה) לישראל, והוא תמיד מוכן לדבור ה'⁵², וא"כ עיקר ענינו של המשכן ביחס למשה הוא מה שהוא "אוהל מועד", "ונועדתי לך שם", ולכן י"ל דכמו שהי' באהלו של משה, שלא הוצרך לבגדים מיוחדים לשמוע "את כל אשר אצוה אותך", כן הוא באוהל מועד שבמשכן, שהכניסה בשביל לשמוע דבר ה', אינה צריכה בגדים מיוחדים, בגדי כהן (כה"ג)⁵³, כי זהו ענינו

הערות

41. ראה עד"ז גם מדרש הגדול ר"פ אחרי.
42. בצפע"נ עה"ת אחרי שם כ' על דברי הראב"ד "חס ושלום רק בהיכל ושלא לצורך עבודה אסור כהן ומשה רבינו מותר". אבל להעיר שגם בנוגע לאהרן איתא במדרש (ויק"ר פכ"א, ז. וראה רד"ל שם. שמו"ר פל"ח, י ובמפרשים שם) בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה. וראה תו"ש תצוה (הנסמן בשוה"ג לצפע"נ שם) פכ"ט אות קמו. ועוד.
43. ומ"ש רש"י בר"פ ויקרא "הקול הולך ומגיע לאזניו וכל ישראל לא שומעין", ד"משה הי' נכנס למשכן וכיון שבא בתוך הפתח קול יורד מן השמים לבין הכרובים ומשם יוצא ונשמע למשה באהל מועד" (פרש"י תרומה כה, כב) — י"ל דהא והא הוי, אלא שבפשש"מ נקט אחד מהם, אהל מועד, כיון שאין הכרח ליכנס לקד"ק. ודוחק (וראה תו"ש שם. וש"נ).
44. ל' הרמב"ם ריש הל' בית הבחירה.
45. ראה רמב"ם בספר המצות מ"ע כ'.
46. תרומה כה, כב.
47. ראה רמב"ן ר"פ תרומה.
48. תרומה כה, ח.
49. תשא לג, ז ואילך.
50. ראה פרש"י שם, ז "בית ועד למבקשי תורה".
51. פרש"י שם, יא.
52. ראה בהעלותך יב, ד ובפרש"י. וראה גם רש"י שם ט, ז.
53. כי גם את"ל שהטעם לזה שבעבודת פנים צריכים בגדים מיוחדים, בגדי לבן, י"ל שהוא מצד קדושת המקום, דמקום קה"ק בעי בגדי לבן, ולא דהוי חובת העבודה (ראה בארוכה בזה לקו"ש חכ"ב ע' 594) — י"ל דזה שייך רק בכניסה דכה"ג לקה"ק, שזהו מקום עבודתו, אבל לא בשייכות לכניסת משה, שאצלו הוא מקום של "ונועדתי". ועצ"ע. ולהעיר מאוה"ח תצוה (כח, ב) דבגדי כהונה ענינם הוא רק לכבוד ולתפארת לאהרן ובניו. וראה בית האוצר מערכת בגדי כהונה (כלל יו"ד).

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ב ע' 32

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.