ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לבצוצו30

30

אמר כיש אומרים" (דס"ל שכל ימיו הי' משה כהן), הרי מצי לאוקמי גם שס"ל כחכמים ד"לא נתכהן. . אלא שבעת ימי המלואים", והיינו שבאותן ז' הימים כהן גדול הי' ולפיכך הי' חולק בקדשי שמים מאיל המלואים (וזוהי כוונת רב שמשה רבינו כהן הי')²⁰.

אך ע"פ הנ"ל י"ל, שלדעת רש"י, את"ל דלא נתכהן משה אלא לשבעת ימי המלואים בלבד כחכמים, הרי אין זה גדר כהונה, אלא ענין של שמוש בהוראת שעה בלבד (ולשון "נתכהן" הוא שם המושאל. ודוחק קצת), ולכן לא מצי אוקמי דרב ס"ל כחכמים²¹, כי רב הלא ברור אומר ש"משה רבינו כהן גדול" ולא שהי' רק משמש בכהונה (וכיו"ב). ועכצ"ל שס"ל כי"א ד"לא פסקה כהונה אלא מזרעו (של משה) אבל הוא כל ימיו כהן הי'".

וכן יש לדייק מלשון רש"י במס' ע"ז²²: בשאלת הש"ס שם "במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים", כתב רש"י "לא נשתמש בבגדי כהונה דכתיב²³ ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך והוא הי' זר אצלן ועל פי הדבור שמש ולא הוזכרו בגדים". דמלשון רש"י ("ולא הוזכרו בגדים", ולא "בלא בגדים" וכיו"ב) משמע דהא שעל פי הדבור שמש הוא לא (רק) לפרש שמטעם זה הי' יכול לשמש בלא בגדי כהונה, אלא²⁴ לדייק, שעצם השימוש הוא ע"פ הדבור, שלא הי' בזה גדר כהונה²⁵.

ג. אבל דוחק לפרש כן שיטת רש"י בפירושו על התורה, כי:

א) בפ' תצוה בציווי ע"ד התנופה דאיל המלואים פרש"י²⁶ "שניהם עסוקים בתנופה הבעלים והכהן, הא כיצד? כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף ובזה היו אהרן ובניו בעלים ומשה כהן"²⁷, הרי שלפרש"י הי' משה הכהן²⁸.

ב) בפ' פקודי²⁹ כתב רש"י "יום שמיני למלואים הושוו כולם לכהונה ותרגומו

הערות

20. ראה חדא"ג מהרש"א ויד דוד לזבחים שם.
21. וראה פרש"י שם ד"ה לא נתכהן משה (בדעת חכמים) "ולא פסקו לו כהונה מעולם".
22. לד, א.
23. תצוה כח, ב.
24. לכאורה י"ל שזהו תוכן ב' האופנים בפי' הראב"ד (ע"ז שם) "וא"כ משה במה שימש מי משתרי בי' מחוסר בגדים כי היכא דאישתרי לי' זרות, או דילמא לדידי' נמי הוו לי' בגדי כהונה" (ומהמשך פירושו בדברי הגמ' משמע קצת, דס"ל דה"חלוק לבן" הוי לי' כבגדי כהונה. וכן משמע בשו"ת הרשב"א ח"א סמ"ב. ועצ"ע).
25. וראה גם פרש"י[ednref_6_*] תענית יא, סע"ב ד"ה במה שימש משה "דאילו באהרן כתיב בגדי כהונה דכתיב[ednref_7_**] והלבשתם שבשעה שהי' משה עובד אהרן הי' לבוש בגדי כהונה ועבודה דמשה גזירת הכתוב הוא ובגדי כהונה לא מצינו בו כו'".
26. כט, כד.
27. משא"כ לפנ"ז (שם, כב) "לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה וזה משה ששמש במילואים והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים כמפורש בענין", ולא פירש שמשה כהן.
28. ולשון רש"י "ובזה היו אהרן ובניו בעלים ומשה כהן" אין הכוונה שלא הי' משה כהן ורק לדין זה דתנופה נחשב משה כהן, אלא קאי בעיקר ע"ז, ש"אהרן ובניו בעלים".
29. מ, לא. [edn_6_*]) וידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא מרש"י (ראה שד"ח (קה"ת) כרך ט' כללי הפוסקים ס"ח אות ג. וש"נ). [edn_7_**]) תצוה כט, ח. ולכאורה צ"ל "והלבשת" — שם, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.