21
ישראל הוא רק משבט אחד [כמובן מה"יהי רצון" עצמו שהוא בלשון של ספק — "באם אני עבדך משבט (פלוני) כו'"18, כי יתכן שאינו משבט זה], ונמצא, שמתוך י"ב פעמים של אמירת הנשיאים, הרי בי"א מהם אומרים תפילה שאינה שייכת להמתפלל19!
ועכצ"ל, שכאו"א מישראל (אפשר שיהי') כלול משאר כל ישראל (השבטים), ועד שכאו"א מישראל אפשר שיקבל האורות של כל השבטים, שאז אמירת הנשיא וה"יהי רצון" אפשר שתהי' על הוודאי — ש"יאירו נא עלי כל ניצוצין כו' וכל האורות כו' הכלולות בקדושת זה השבט כו'", מכיון שאפשר הדבר20 שיש לו שייכות לכל השבטים21.
וע"ד הוראת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע22, שאפילו כהן ולוי יאמרו הנשיא וה"יהי רצון" בכל יום (אף שוודאי שהם משבט לוי23) — "כי זה שייך לעיבור", ומצד "עיבור"24 אפ"ל שייכות לכל שבט ולכל השבטים.
ועפ"ז, מכיון שכאו"א מישראל אומר פרשיות כל הנשיאים וה"יהי רצון" של כאו"א — והקב"ה ממלא בקשות אלו — הרי שבגמר אמירת הנשיאים (בי"ב ניסן) מאירים בכאו"א מישראל "כל ניצוצין קדישין וכל האורות הקדושות הכלולות" בכל שבט ושבט — שבהם נכללים כל ניצוצות הקדושה שבכל העולם כולו (— שנברא "בשביל ישראל"25), וכידוע26 שי"ב השבטים כוללים כל אופני עבודה האפשריים27 (י"ב אופנים כלליים).
ומזה מובן גודל הפעולה של אמירת הנשיאים ב"להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כו'" — מכיון שבאה ע"י כל "ניצוצין קדישין" של כל השבטים.
הערות
- 18. כ"ה הנוסח במקומות שבהערה 12.
- 19. ולהעיר מדעת האחרונים שאין אומרים "באם אני כו'" (ראה מורה באצבע (להחיד"א) ס"ז סקצ"א. שו"ת מנחת אלעזר — הובא בדרכי חיים ושלום סתקל"ח).
- 20. ומה שאומר "שבאם אני עבדך משבט (פלוני) כו'" (אף שיש בו מכל שבט ושבט כבפנים) — ה"ז מפני שבאם כפשוטו הוא משבט פלוני, מקבל מהאורות דשבט זה בגלוי יותר ביתר שאת ויתר עז (משא"כ אם הוא משבט אחר מקבל רק מעין כו'). ויש לומר, שע"י שמתפלל "שבאם אני עבדך משבט כו'", ה"ז גופא מסייע לגלות שייכותו לשבט דיום זה. ולכן גם כהן או לוי מתפלל בנוסח זה כי ע"י התפלה מתגלה שייכותו לשבט פלוני. ועצ"ע.
- 21. גם שבט לוי, כמובן מזה שאומרים בי"ג ניסן הפרשה שכנגד שבט לוי (אבל להעיר שאין אומרים לאח"ז ה"יהי רצון") — כי שבט לוי "נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל" (במדבר ג, ט), "הלויים באים תחתיהם ובשליחותם" של כל בנ"י (פרש"י שם, ח).
- 22. "היום יום" א' ניסן.
- 23. ועד שהכהן מברך ברכת כהנים, והלוי יוצק מים על ידיו (ב"י לטור או"ח סקכ"ח ד"ה ורבינו סובר (ע"פ זח"ג קמו, ב). שו"ע או"ח שם ס"ו. שו"ע אדה"ז שם ס"י).
- 24. ראה תניא ספי"ד.
- 25. פרש"י ר"פ בראשית. וראה תניא פל"ז (מח, א).
- 26. ראה פע"ח בהקדמה לשער התפלה. עמה"מ ש' עולם הבריאה פי"א בהגהה. לקו"א להה"מ סקל"ג. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפא ואילך. שער הכולל בהקדמה. וש"נ. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 54 הערה 14. וש"נ.
- 27. ולכן "כל אחד ואחד הקריבו לפי דעתו" (במדב"ר פי"ג, יד), וכמפורש במדרש פרטי הכוונות דכל נשיא (במדב"ר שם, ואילך. פי"ד, איא. וראה של"ה שבהערה 1). ולהעיר ממ"ש במקור חיים (לבעהמ"ס חות יאיר) או"ח רסתכ"ט: מ"ש בשל"ה דנכון לקרות בי"ב ימי ניסן הקרבת י"ב נשיאים. . ול"נ גם כוונתם בהקרבתם ע"פ דרז"ל ברבה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד לקו"ש חל"ב ע' 21
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.