1

הערות

1. 1. א, ט.
2. 2. לשון זה מקורו בספרי שלח (טו, ז. שם, י), קרח (יח, יז), פינחס (כח, ח). — בתו"כ פרשתנו כאן (וכן לקמן א, יג. יז) הובא רק "ניחוח לשם נחת רוח", וכ"ה בזבחים (מו, ב), וברש"י שם ד"ה הנחת רוח (הובא גם ברא"ם כאן) "נח"ר לפני הקב"ה שאמר ונעשה רצונו".
3. 3. כט, יח. שם, כה ("לריח ניחוח"). ועד"ז בהעשי' — צו ח, כא. שם, כח.
4. 4. משא"כ ב"פר" (תצוה שם, יג. צו שם, טז). וראה לקמן הערה 35.
5. 5. שם, יח. ועד"ז שם, כה. וצע"ק טעם ההכפלה דפירוש זה. ואינו דומה לכאו' לפרש"י פרשתנו שלא סמך על פ' תצוה, משום שבא בהפסק כמה פרשיות, וכן פרש"י שלח (טו, ג), ופרש"י פינחס (כח, ח). וי"ל מפני שאיל הא' הי' עולה שכולה לגבוה (תצוה שם, יח), משא"כ איל הב' שהי' שלמים (רש"י שם, כב). ועד"ז יש לבאר טעם הכפלת הפירוש במקומות הנ"ל, שהוא מפני החידוש שבכ"א מהם, דבפ' תצוה מדובר בקרבנות המילואים, משא"כ הקרבנות דפ' ויקרא, ובפ' שלח החידוש שקאי על "לפלא נדר או בנדבה" (ראה לקמן הערה 27), ובפ' פינחס — בקרבנות ציבור. ואכ"מ.
6. 6. רא"ם כאן. וכן בפ' תצוה שם (יח). ועוד.
7. 7. דהא כתיב (תהלים נ, יב) "אם ארעב לא אומר לך" (רא"ם שם. וראה מנחות בסופה. ספרי פינחס שם).
8. 8. נח ח, כ.
9. 9. שם, כא.
10. 10. משא"כ הראב"ע שעמד ע"ז בפ' נח שם, ומפרש "חלילה וחלילה להיות השם מריח. . רק הטעם שקבל העולה וישרה לפניו כאדם שמריח ריח טוב". וראה גם תרגומים שם. ועוד. — וראה תו"ש פרשתנו במילואים (ע' רעז ואילך).
11. 11. ובפרט שלעיל גבי הבל נאמר (בראשית ד, ד) "וישע ה' גו'", וברש"י שם "ירדה אש ולחכה מנחתו".