279

במענה על מכתבו^* מער"ח מנחם:

במ"ש בכפילת ובשינוי אמירת תיבות "ולהרוג" "לפניהם" — אפשר שהי' בזה משנה ראשונה ומשנה אחרונה, כיון שמנהגי פורים נדפסו בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר בעלמא דין ולאחרי שעבר עליהם.

במ"ש בהנוגע לברכת, הרב ריבנו — כן ראיתי כ"ק מו"ח אדמו"ר מברכה ביחיד — בהיותו בפאריז. דא"ג אז קראתי המגילה לפניו בכפילת הנ"ל, והביע תנועה של שביעת רצון (כמובן רק תנועה כיון שהיתה באמצע הקריאה. ולאחר הקריאה נסתובבה השיחה בענינים אחרים).

במ"ש בהנוגע לזכר אם בחמשה נקודות או ששה, — בטח ראה חילוקי השמועות בזה המובאות בקצות השולחן. ולא אסתייעא מילתא לשמוע בזה הוראה מכ"ק מו"ח אדמו"ר. וטעמי ונמוקי בהצעתי בזה — ה"ה כתובה בהערה למנהג זה שבקונטרסי פורים. ועוד טעם שלא נכתב שם — ע"ד הביאור דאתקן רבי אבוה בקיסרי (ר"ה ל"ד) כדי לכלול כל המנהגים ולא יראו הדברים כשתי תורות. . .

(ממכתב ד' מנ"א, תשט"ז)

... בפורים ישנה הדגשה מיוחדת — ע"פ "מנהג ישראל" — לשתף את הקטנים והקטנות בכל עניני פורים ("וזכרם לא יסוף מזרעם"), וכמנהג ישראל שהילדים "מכים" את "המן" בעת קריאת המגילה, וכיו"ב.

ובכמה מקומות נהוג שהילדים עורכים "הצגת פורים" — שבה ממחישים את כל סיפור המגילה. ולכן, כשם שצריכים מישהו שישחק ויציג את התפקיד של מרדכי ואסתר, חרבונה, וכיו"ב, כמו כן צריכים מישהו שישחק ויציג את התפקיד של "המן" — לדבר את דבריו של המן, וכיו"ב.

וכאשר שואלים את הילד או הילדה: היתכן שהנך ממלא תפקיד כזה ב"הצגה" — לדבר את דבריו של "המן", בה בשעה שהנך קורא לו בשם "המן הרשע"?!

אזי משיב הילד — שיודע הוא שדיבורים אלו (דבריו של המן שמציג ב"הצגת פורים") אינם שייכים ל"יהודי" ח"ו. אבל אעפ"כ, מכיון שמבטיחים לו "פרוטות