278

פורים

... במש"כ בפי' מרז"ל שלעת"ל כל המועדים בטלים חוץ מפורים. ויש עוד מ"ד דגם חוץ מחנוכה, יוהכ"פ.

יעוין שו"ת הרשב"א סצ"ג. ס' החיים (לאחי המהר"ל) ס' פרנסה רפ"ז. עקרים מ"ג פט"ז. מ"מ ס"פ ויקהל. הוספות לתו"א לרבינו הזקן ריש מג"א. שערי אורה (לרבנו האמצעי) ע' קיג. ועוד.

(ממכתב אד"ש תשי"ז)

... במשנה ריש מגילה דכשחל פורים ביום א' כפרים מקדימים ליום הכניסה, יום חמישי הקודם. — ומקשה כת"ר דלדיעה דפ' זכור נקראת בעשרה מן התורה הרי נתקבצו בני הכפרים בלא"ה בערב שבת, וא"כ יכולים לקרות המגילה בזמנה. ולא פירש כוונתו, וכנראה קשה לו, דכיון שצריך לילך חזרה בכי טוב, היינו באור בקר, הרי בע"כ נשארים בעיר גם במוצש"ק.

והנה מלבד דהרי אפשר שיהיו הכפרים באופן שמותרת ההליכה גם בשבת ע"י עירובי תחומין, כן — הרי ענין דהליכה בכי טוב, אינה אלא עצה טובה ולא דרבנן ודאורייתא*, כן הרי אפשר שיצאו מהעיר קודם שיתאסף המנין לתפלה ובפרט למקרא מגילה שזמנה כל היום. ויעוין בר"ן שם שממקרא מגילה בלילה בכלל פטרו אותם חכמים. ובכ"א אין זקוקים להערה זו דוקא לדיעה דקרית פ' זכור היא מן התורה — שהרי קה"ת בב' וה' מתקנת עזרא ומקפידים עלי' בני הכפרים, כמובא בכמה מפרשים שזהו ענין יום הכניסה שמתכנסים לקה"ת, וא"כ עאכו"כ קריאה דיום השבת — וי"ל דלשבת מסדרים שיבוא מי שהוא היודע להכפרים להוציאם ידי חובתם (משא"כ בימי החול, שבני העיר טרודים במלאכתם), שעפ"ז מתורץ איך סדרו בני הכפרים קרה"ת דשבת שהיא חיוב יותר מקרית ב' וה': דפשיטא שאין לומר דבכל שבת ושבת היו כל בני הכפרים (ואצ"ל בפ' זכור) מתכנסים לעיר לשמוע קריאת התורה!. . .

(ממכתב כ"א אדר, תשט"ז)

————————

*) עפמש"כ בתוד"ה יכנס (ריש פסחים) — אינה ברבים ההולכים בדרך הידוע להם, וכהליכת בני הכפרים הרגילים ללכת בזו הדרך בכל יום כניסה.