271

וגם הסברא הוא כדעת הפרישה, כי הרי ארי טורף בשביל חוריו ומעונותיו ואוכלם אח"כ — היינו נבלות, אלא שבשעה שרעב אינו מחכה עד שתמות כי הוא מלך בחיות כו' וכמ"ש בפרישה ואם רואים שמחכה ה"ז היפך אורחי'.

גם בשה"ג כתב כהפרישה.

(ממכתב י"ב אדר, תשט"ו)

במענה על מכתבו בו כותב אודות מצבו ברוחניות ואודות תשוקתו למלאות החסרון בענינים דיראת שמים ועבודת התפלה ולימוד התורה.

הנה בכלל ידועה הודעת רז"ל בהנ"ל לא יגעת ומצאת אל תאמין יגעת ולא מצאת אל תאמין שמזה מובן אשר בידו הדבר תלוי ובלבד שיתייגע בזה ואליבא דנפשי'.

ולמותר להעירו אחר שכבר נתפרסם הדבר בכמה מכתבים ואח"כ במאמרי דא"ח אשר לא זוהי הדרך ע"י תעניות וסיגופים באופן שמחלישים את הבריאות כ"א עזוב תעזוב עמו ביחד עם הגוף ונה"ב, והסיגופים צ"ל של נפש הבהמית אבל לא של גוף האדם שהוא קנינו של הקב"ה וכמבואר בכ"מ ועיין בהלכות נזקי הגוף לרבנו הזקן בעל התניא — פוסק בנסתר דתורה — והשו"ע — פוסק בנגלה דתורה — וסיגופי נה"ב הם, בולם פיו מלדבר דברים בטלים ואפילו דברים נחוצים לפ"ע לדחות זה למשך איזה זמן או רגעים וכן הגדרת חוש הראי' וכו' וכמבואר בכ"מ (ובהם ספר התולדות לאדמו"ר מוהר"ש נ"ע עמוד 72 בסופו) ועליו להתייעץ עם משפיע דא"ח שבסמיכות אליו ומה טוב שיתייעץ עם הרה"ח כו'. . . משפיע דא"ח בישיבת תומכי תמימים בלוד, ולמותר לבאר שכל הנ"ל הוא בתור הוספה על השיעורים בלימודיו בתורת החסידות ובתורת הנגלה והשי"ת יצליחו.

(ממכתב י"א אד"ר, תשי"ד)

נמסר לי בקשתו לברכת רפואה לאחד מתלמידיו. . . שי' כן ידיעתו השני' אשר הי' הנתוח והכל בסדר ויה"ר מהשי"ת אשר כשם שמבשר מתוצאות הטובות בגשמיות כן יבשר מתוצאות הטובות ברוחניות היינו שתלמידיו בריאים כדבעי ברוחניות.

וכיון שאצל איש הישראלי הגשמיות והרוחניות ביחד ילכו הנה אפ"ל ע"ד הצחות נשען על מ"ש רבנו הזקן באגה"ת פ"ג אשר בדורותנו אלה אינם בריאים כמו

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.