264

שניתן רשות לרופא לרפאות, שרק זהו הכח והסמכא שיש לרופא — לרפאות בענין של רפואה, ובפרט — שהרופא השני ג"כ אינו מסכים לחו"ד הפסמיסט אין לו איפוא כלל להחליש התקוה הטובה, ובפרטי פרטיות הוא בימינו אלה שבכל יום ויום מתחדשים תרופות חדשות ודרכים חדשים בעניני רפואה.

בעת רצון שהנני על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הנני מזכיר את בנו שי' לרפואה, ותקותי חזקה אשר במשך הזמן יוכל לבשרני בשו"ט בזה, אבל מובן מעצמו שח"ו אין לו להחליש בטחונו בהשי"ת שהוא הוא הרופא חולים ואין מעצור לו להושיע ברב או במעט, ועל ידי תוספת כח בהבטחון, הן מצדו והן מצד זוגתו תחי', הנה בלי ספק, אשר זה ימהר ג"כ הטבת בריאות בנו שי'.

מהראוי אשר יקח על עצמו לימוד נוסף בתורה בכלל ובתורת החסידות בפרט, וכן נתינה לצדקה — אף אם גם סכומים קטנים, אבל — בקביעות ותכופות לזכות בנו שי' ואחכה לבשו"ט ממנו בהנ"ל. . .

(ממכתב כ"ב אייר, תשי"א)

דער אויבערשטער זאל העלפן, אז די אפעריישאן זאל דורכגיין כשורה, און איר זאלט קאנען אנזאגן גוטע בשורות וועגן דעם.

עס וואלט געווען א גוטע זאך ווען איר קאנט האלטן בא זיך אין צימער אין שפיטאל א כשר'ע מזוזה, און אויך נעמען אויף זיך, אז באלד ארויסגייענדיק פון שפיטאל וועט איר אלע ערב שבת וערב יום-טוב געבן עפעס אויף צדקה פון רבנו מאיר בעל הנס, און זאגן יעדן טאג א קאפיטל תהלים אין לשון הקדש, אדער אויב דאס איז אייך שווער, דאן אין ענגליש.

איך האף צו הערן א גוטע בשורה, אז בא אייך גייט צו בעסערס, און פארענדיק בברכה.

(ממכתב ר"ח שבט, ה'תשי"ב)

במענה על מכתבו, בו מודיע אשר לומד בהישיבה בספריא זה שנתיים וב' חדשים, ויש רופא מייעץ לעשות נתוח בהשקדים בגרון ומיעצו לעשות עתה וכן מבקש ברכה בעד אביו מוה"ר. . . שי'.

הנה א) בנוגע להנתוח, ישאל עוד רופא אחד מומחה במקצוע זה, ואם גם הוא