263

מפני שלפעמים תכופות משתמשים בעירוי בחולי שיש בו סכנה ועכ"פ חולה רציני. ועוד שהוא ענין חד פעמי — משא"כ ביו"ד שם.

— להעיר: הקזה המוזכרת בש"ס — ברוב הפעמים המדובר הם בבריא המקיז דם.

דיני רפואה — ראה שו"ע יו"ד סי' קנה, שלו. . .

(ממכתב כ"ד מ"ח, תשי"ז)

נצטערתי לשמוע מהבהלה בריצה לרופאים במשך כל היום כולו ועל דבר שאין לזה כל יסוד, ופליאה גם על בעלה הרב שי' למה זה ועל מה זה משתמשים הם בענין הזריזות במקום שאינו צריך, ואם בכלל הזריזות מעלה היא, אבל מלבד זאת שה-בהלה בכ"א חסרון הוא הרי גם זריזות לאו בכל ענין מקומו הוא, עליהם להיות בטוחים בהשי"ת המהווה מקיים ומחי' את כל העולם ומלואו ובפרט את כל אחד ואחת מישראל עם קרובו אשר ישלח לה בריאות הנכונה וביחד עם בעלה הרב שי' יגדלו את בנם שי' לתורה לחופה ולמעשים טובים, ואף שצריך לכל דבר גם כלי בדרך הטבע, היינו לשאול דעת רופא ולמלאות אחרי הוראתו, אבל הפארקאכקייט אין דעם והפלפול והשקלא וטריא בדיעות הרופאים וההעמקה בחכמת הרפואה ועניני', הרי אין זה ענין אלא רק לאותם אשר פרנסתם היא בזה, כדי שיוכלו לעשות מלאכתם באמונה עפ"י ציווי התורה ורפא ירפא, אבל השאר הנה עליהם להשתמש בשכלם ובכח הבנתם ודעתם כמה שחוננם השי"ת אם בעניני תורה ומצות או בדברי הרשות שאפשר להפכם לענין של מצוה, אבל הדאגה והמרה שחורה אין זה אלא דברים המזיקים להבריאות, הן בריאות הגשמי והן בריאות הרוחני ומטרידים ומבלבלים אותם מלמלאות תפקידם ושליחותם בעלמא דין, והשי"ת יזכה אותה ואת בעלה הרב שי' להיות בהם הסימנים דעמא פזיזא בענינים של תורה ומצות והמתינות והישוב הדעת בשאר עניניהם ויהי' להצלחה בגשמיות וברוחניות,

בברכה לבריאות הנכונה.

(ממכתב י"ב סיון, תשי"ב)

בעתו קבלתי את מכתבו בנוגע למצב בריאות בנו. . . שי' אשר דואג הוא לחוו"ד רופא אחד שהרפה את ידיו והחליש את תקותו לרפו"ש של בנו שי':

בטח ידוע לו מאמרם של כמה וכמה מנשיאנו רבוה"ק על מרז"ל ורפא ירפא,