ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לאהוספותיו"ד שבט237

237

שונה הדבר כאשר הדבר מופיע כדבר עיקרי, ובתוספת הדגשה מתאימה, שאז ההתייחסות אליו וההיענות הם באופן אחר לגמרי.

ובנוגע אלינו — ענין שכבר דובר עליו בעבר, אבל לא במלוא ההדגשה הנדרשת כשמדובר בדבר עיקרי בחיי יום יום:

לעשות כל בית יהודי ל"מקדש מעט¹⁸", כפי שהדבר רמוז בציוויו והבטחתו¹⁹ של הקב"ה: "ועשו לי מקדש²⁰ ושכנתי בתוכם", כהדגשת חכמינו ז"ל²¹ שלא נאמר "ושכנתי בתוכו" (לשון יחיד: במקדש), אלא "בתוכם" (לשון רבים) — בכל אחד ואחת, ב"לבבך", "נפשך", "מאודך-ממונך", בכל בית יהודי²².

במלים פשוטות: באים לבטא במלוא ההדגשה כי יש לעשות את הענין של "ושכנתי בתוכם" — לדבר עיקרי, ולהתמסר לכך בפועל בהשתדלות הגדולה ביותר, במחשבה דיבור ומעשה, לשם הבאת הדבר להגשמה מעשית במדה המלאה ביותר.

ביתר בהירות ויתר פירוט: ה"המקדש מעט" — "ושכנתי בתוכם" — בלבו של כל יהודי ובכל בית יהודי, יהוו השתקפות ובבואה, כביכול, של המקדש הכללי²³, שכלל בתוכו, ושימש בזה מקור לכל העולם, את כל שלושת העמודים²⁴ שעליהם העולם עומד: תורה, עבודה²⁵ וגמילות חסדים.

תורה— מודגשת בפרט הראשון²⁸ של "ועשו לי מקדש" — בהציווי: "ועשו ארון²⁹

הערות

18. מקדש מעט: ראה יחזקאל יא, טז. מגילה כט, א.
19. בציוויו והבטחתו: דציוויים שבתורה הם (גם) לשון עתיד והבטחה (תו"א ס"פ תשא; או"ת להה"מ הוספות סי"ב (וש"נ); סה"מ תרכ"ו ע' קיב ואילך; תר"ל ע' קמ ואילך; שם ס"ע קמח ואילך — בנוגע ל"ואהבת"). ובלקו"ת במדבר יג, ג: כי העתיד והציווי שניהם משמשין בלשון אחד.
20. ועשו לי מקדש: תרומה כה, ח.
21. כהדגשת חכמינו ז"ל: בלקו"ת ר"פ נשא (כ, סע"ב) הביאו בשם "ארז"ל". וראה ראשית חכמה שער האהבה פ"ו קרוב לתחילתו (ד"ה ושני פסוקים — סט, ב). אלשיך עה"פ תרומה כה, ח קרוב לסופו (ד"ה עוד יתכן — פט, א). של"ה סט, א. רא, א. שכה, ב. שכו, ב. וראה גם ד"ה היושבת בגנים תש"ח (ע' 132 ואילך). ד"ה באתי לגני דההילולא בתחילתו. ועוד.
22. ועשו לי מקדש. . בכל בית יהודי: ראה פרש"י עה"פ: ועשו לשמי בית קדושה. ד"ה ועשו לי מקדש תרפ"ה (סה"מ תרפ"ה ע' קעט).
23. המקדש הכללי, שכלל בתוכו. . כל שלושת העמודים: ראה (ע"ד החסידות) אוה"ת דרושים לפ' זכור (ס"ע א'תשפ ואילך).
24. שלושת העמודים. . תורה, עבודה וגמילות חסדים: אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על שלשה דברים ה'ש"ת (ע' 160 ואילך).
25. עבודה: תפלה, שבמקום קרבנות תיקנוה (ברכות כו, א-ב. זח"ב כ, ב), ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. סהמ"צ מ"ע ה (וראה שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשד"מ). רבינו יונה באבות שם).
28. בפרט הראשון של "ועשו לי מקדש": כי "זה הכלל ("ועשו לי מקדש") כולל מינים רבים שהם המנורה והשולחן והמזבח וזולתם כולם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש וכו'" — סהמ"צ להרמב"ם מ"ע כ (וראה שם שרש יב — מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו) — אלא שהרמב"ם לא מנה הארון בין "חלקי המקדש", וכמשנ"ת במק"א. וראה לקו"ש חי"א ע' 116 ואילך. חכ"א ע' 252 ואילך.
29. בפרט הראשון. . "ועשו ארון: ראה רמב"ן עה"פ תרומה כה, כב: עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.