204

איש אשר נמצא אתו תכלת או איש אשר נמצא אתו ארגמן או איש אשר נמצא אתו תולעת שני וגו' — וסיום הכתוב "הביאו" (ל' רבים) פירושו "כולם הביאו", כל אחד ואחד מכל שנמצא אתו מין ממינים אלו, דבזה מתאים לשון רבים⁸.

אבל פירוש זה צ"ע מכמה טעמים:

א) זה שפתח בלשון יחיד "כל איש" וסיים בלשון רבים "הביאו" רגיל הוא ולא קשה מידי בפשש"מ, וכדמוכח מהכתוב שלפנ"ז "כל נדיב לב הביאו" — ולא כתב "כל נדיבי לב הביאו"⁹.

ב) לפי זה עיקר פירושו של רש"י חסר מן הספר — דהול"ל "או איש אשר נמצא אתו ארגמן"¹⁰ וכיו"ב.

ג) גם אם הוא"ו הוא ו' המוסיף אפשר לרש"י לתרץ השאלה הנ"ל: "כל איש אשר נמצא אתו תכלת ואיש אשר נמצא אתו ארגמן כו' — כולם הביאו"?

ד) עדיין לא מתורץ מדוע השמיט רש"י "שש ועזים"¹¹?

ג. בשפ"ח כאן¹² מבאר הקס"ד דדוקא מי שיש לו כל הדברים יביא ומי שאין לו כל הדברים לא יביא וגם הא דהשמיט מהכתוב שש ועזים — "משום שמצינו כי ג' מינים הללו דהיינו תכלת וארגמן ותולעת שני ששלשתם אלו הם תמיד בכל מלאכת המשכן ובבגדי כ"ג, כן עורות אילים מאדמים ועורות תחשים משניהם יחדיו עשו מכסה לאהל כמו שפירש"י לעיל בפרשת תרומה¹³ מ"ה סד"א דכל מי שיש לו כל הדברים אלו דוקא יביאו ומי שאין לו אלא מין אחד לא יביא כיון דשלשתן צריכין למלאכה שאין עושין שום דבר מזה בלא זה אבל שש מצינו בבגדי כהנים הדיוטים שעשו משש לבד וכן אותן ד' בגדי כהן גדול שהי' עובד בהן בעבודת פנים ביום כפורים וגם בשאר עבודות, וכן בנוצה של עזים לא היו עושין מהן שום דבר רק יריעות עזים פשיטא הוא דיביאו לבד ומ"ה לא נקט רש"י שש ועזים כיון דמלתא דפשיטא הוא¹⁴ שיביאו לבד".

אבל צ"ע בפירושו¹⁵: מהי הסברא ע"פ פשוטו שכיון שדברים הללו באו ביחד במלאכת המשכן ובגדי כהונה לפיכך צריכה גם נתינתם להיות ביחד!