201

מרש"י אלא מתלמידו¹⁰, מדוע סתם רש"י שם וכאן מסיק שהיו תקועים בארץ?

וגם להגירסא הנפוצה שהמסקנא שם היא מדברי רש"י עצמו, צריך ביאור, ע"פ משנ"ת במ"א¹¹, שמזה גופא שרש"י מתחיל שם בלשון של ספק "ואיני יודע אם תחובין כו'" (ולא כתב תיכף כפי המסקנא שהיו תקועים בארץ), מוכח, שהראיות שהביא רש"י שהיו תקועים בארץ (מזה "ששמן מוכיח עליהם" וכן ה"מקרא. . (ש)מסייעני") אינן ראיות גמורות — ויש להבין, מה הכריח את רש"י כאן בפרשתנו לקבוע שהיו "לתקוע", ולא נקט לשון שאין בו הכרעה בספק הנ"ל, כמו (ע"ד תחלת לשון רש"י בפ' תרומה שם): "עשויין ליריעות האהל קשורים סביב בשיפוליהן כדי שלא ינועו ברוח". וכיו"ב.

ג. ויש לומר הביאור בזה — בפשטות:

עה"פ¹² "ואת שמן המאור" פרש"י "אף הוא צריך חכמי לב שהוא משונה משאר שמנים כו'", שמזה מובן, שכל הדברים שנמנו כאן הוצרכו לחכמי לב דוקא לעשותם.

[ובזה מתורץ שינוי לשון הכתוב, דלעיל בפ' תרומה שם נאמר "לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו גו'", וכן לקמן בפ' פקודי, כאשר הביאו בנ"י את המשכן וכל כליו למשה, נאמר בסיום הענין¹³ "ואת כל כלי עבודת המשכן", ואילו כאן בפרשתנו לא נזכרו "כל כלי המשכן".

וע"פ הנ"ל מובן בפשטות: "כלי המשכן" שבס"פ תרומה הם (כפרש"י שם) הכלים "שהיו צריכין להקמתו ולהורדתו כגון מקבות לתקוע יתדות כו'", ובשביל זה אין צריכים חכמי לב, כי הם כלים רגילים הנמצאים גם אצל אלו שאינם "חכמי לב"].

ועפ"ז תמוה, למה היו צריכים ל"חכמי לב" בשביל עשיית "יתדות" ו"מיתרים"¹⁴?

ולתרץ זה מפרש רש"י שהיתדות היו חלק בלתי נפרד מהיריעות עצמם, כיון שבלעדם היו נעות ברוח, ומובן, דכיון שהחכמי לב היו צריכים לעשות את היריעות, לא הסתפקו רק בעשיית החלקים העיקריים שביריעות, אלא גמרו אותן באופן שתהיינה דבר שלם בכל פרטיו, והיינו שעשו לא רק את גוף היריעות, אלא גם את כל קרסיהן, ועד ליתדות ומיתרים שהוצרכו לקשרם שלא ינועו ברוח.

ועפ"ז יש לבאר הטעם שרש"י מדייק כאן שהיתדות היו "לתקוע", דהיינו שהיו תקועים בקרקע (ולא רק "תלויין וכובדן מכביד שפולי היריעות"), כי באופן זה מודגש יותר שהם חלק מקביעות (בנין) היריעות (כיון שעל ידם היריעות מחוברות בארץ), משא"כ להפירוש שהיו "קשורין ותלויין וכובדן מכביד" עליהן, היתדות הם פרט נוסף על היריעות (שתלויין בהן (ע"י שכובדן מכביד))¹⁵.