167

בנ"י אל פתח אוהל מועד ומשה שמע דברי ה' בתוך האוהל ומסרם לבנ"י¹².

[ועפ"ז יובן גם ההמשך בפסוקים הבאים¹³ — "וקדשתי את אוהל מועד גו' ואת אהרן גו' אקדש לכהן לי. ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלקים": בתחילה מבאר הכתוב בנוגע למשה, שאף שדברי ה' הם רק למשה, מ"מ, ה"ז כמלך המדבר עם עבדיו, שהדיבורים מכוונים לכל ישראל, ובמילא חל ע"ז מ"ש "ונועדתי שמה לבני ישראל", ובהמשך לזה אומר, שכן הוא בנוגע לכללות המשכן, שאף שהשירות במשכן שייכת לבני אהרן הכהנים המשרתים במשכן, מ"מ, השראת השכינה שבמשכן היא (לא רק לאהרן ובניו, אלא) "בתוך בני ישראל"].

ג. אבל פירוש זה אינו מתיישב בלשון רש"י, כי:

א) אם כוונת פרש"י זה הוא לתרץ הלשון "(ונועדתי שמה) לבני ישראל", הי' צריך להעתיק תיבות אלו בהד"ה?

ב) באם עיקר חידושו של רש"י הוא, שכוונת ד"ונועדתי" היא בשביל דיבור, אף שנאמר "לבני ישראל" — הו"ל לרש"י לקצר בתחילת פירושו ולכתוב "ונועדתי שמה — בדבור", ולמה מקדים "אתועד עמם", שלכאורה אינו אלא הכפלת לשון הכתוב עצמו?

ג) למה כ' רש"י "בדיבור" ולא "לדבר" (כלשון הכתוב "לדבר אליך")?

ד) ועיקר: שאלה זו כבר מתעוררת בפסוק הקודם, "אשר אועד לכם. . לדבר אליך", שמזה מוכח שהדיבור למשה (אליך) נק' "אועד לכם" (לבנ"י), ועכצ"ל שזהו מפני שהדיבורים למשה הם בשביל¹⁴ ישראל. וא"כ הו"ל לרש"י להביא המשל שם¹⁵.

ד. ולכן נראה לפרש דברי רש"י באופן אחר, ובהקדים:

הכתובים ד"אשר אועד גו' ונועדתי גו'" באים בהמשך למ"ש "עולת תמיד לדורותיכם פתח אוהל מועד לפני ה' — אשר אועד וגו'", ובפשטות, זהו פירושו של "אוהל מועד"¹⁶, שנקרא כן מפני ששם "אועד לכם גו' לדבר אליך גו' ונועדתי שמה לבני ישראל".

ועפ"ז יש לומר, ששני הכתובים — (א) "אשר אועד לכם גו' לדבר אליך", (ב) "ונועדתי שמה לבני ישראל" — הם שני ענינים שונים ב"אוהל מועד".

והביאור בזה:

לקמן בפ' תשא נתבאר¹⁷, שאחרי חטא העגל לקח משה את אהלו מחוץ למחנה "וקרא לו אוהל מועד והי' כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד גו'", ובפרש"י שם "וקרא לו, והי' קורא לו אוהל מועד הוא בית ועד למבקשי תורה", ואח"כ נאמר¹⁸ "והי' כבוא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה", היינו, שאהלו של משה (שקרא לו "אוהל מו