141

הבנתו את גדלות הבורא כו', המביאה לאהבת ה' ויראת ה' (ובלשון פסק הרמב"ם⁴⁰ "והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו בשעה שיתבונן כו'"), והן "הנסתרות לה' אלקינו"⁴¹ שעל זה איתא בזהר⁴² ש"כל חד וחד לפום שיעורא דילי'".

ג) הידור מצוה (שאינו מעכב בקיום המצוה), עד להידור בפרטים נוספים על גוף המצוה, ובפרט — ענינים התלויים במנהג.

והנה יש מקום שיטעה אדם לחשוב, שעיקר הדיוק בקיום המצוות הוא רק בשני ענינים הראשונים הנ"ל, כי:

הצורך בדיוק במעשה המצות מובן ופשוט, שהרי המעשה הוא העיקר, וכפי שהאריך אדה"ז בתניא⁴³, ד"אם קרא ק"ש במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולקרות. . ואם הוציא בשפתיו ולא כיון לבו יצא ידי חובתו בדיעבד";

וכן מובן הצורך בכוונת המצוות, כי מצוה בלי כוונה היא "כגוף בלא נשמה", וכפי שהאריך אדה"ז בתניא⁴⁴ אודות גודל ההכרח בקיום המצות מתוך אהבת ה' ויראת ה';

אבל בענינים הנוספים ובפרט המנהגים, מהו הדיוק בהם? ובפרט במנהגים השייכים לחינוך ילדים קטנים, שאינם מבינים ואינם שייכים לשים על לבם מה שרואים ושומעים, ומה גם טף בגיל רך ביותר,

וע"ז באה ההוראה שגם צבע, גוון החיצוני, הוא חלק ממין חי', שדברים כציור חיצוני צריכים להעשות מתוך חיות, וחיות הבא מעצם הנשמה, וכמה ממנהגי ישראל שרשם למעלה יותר מכמה עניני דינים⁴⁵, ומנהג ישראל תורה היא⁴⁶, מנהג מבטל הלכה⁴⁷, וכתשובת הרשב"א⁴⁸ הידועה בזה.

ועי"ז שכאו"א מוסיף בכל עניני תומ"צ — הן קיום התומ"צ בפועל ובהדור מצות, "הנגלות לנו ולבנינו"⁴¹, הן ב"הנסתרות לה' אלקינו" בעבודת ה' באהבת ה' ויראת ה', והן בדיוק במנהגי ישראל — עי"ז נעשה "ושכנתי בתוכם", בתוך כל אחד ואחת מישראל,

וזה מקרב ומזרז עוד יותר את בנין בית המקדש השלישי, מכון לשבתך פעלת ה'⁴⁹, שמקדש שלמטה מכוון כנגד ביהמ"ק שלמעלה⁵⁰, במהרה בימינו ממש.

(משיחת ש"פ תרומה תשל"ד)