135
שיחה א
א. אחד מהדברים שנצטוו ישראל להביא לתרומת המשכן ("וזאת התרומה אשר תקחו מאתם"1) הוא "עורות תחשים"2, ופרש"י "תחשים" — "מין חי'".
והנה ברז"ל מצינו פלוגתא בדבר: בבבלי3 הובאו דברי רשב"ל בשם ר"מ "תחש שהי' בימי משה ברי' בפני עצמו הי' ולא הכריעו בה חכמים אם מין חי' הוא אם מין בהמה הוא כו'", אבל בירושלמי4 אי' "רבנן אמרין מין חי' טהורה"5 (וכן איתא בתנחומא6 "ר' יהודה אומר חי' טהורה גדולה היתה במדבר כו' ובעורה ששה גוונים ונטלו אותה ועשו ממנה יריעות")7.
ועפ"ז (וכן מבואר במפרשים8), קובע רש"י כדברי הירושלמי (והתנחומא) שהוא "מין חי'".
וצ"ע, מנ"ל לרש"י בפשוטו של מקרא להכריע בין דיעות אלו, שהוא "מין חי'"?
ב. אח"כ ממשיך רש"י "ולא היתה אלא לשעה, והרבה גוונים היו לה לכך מתרגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונין שלו".
והנה הטעם שהוצרך רש"י לומר ש"לא היתה אלא לשעה", י"ל בפשטות, דכיון שלא ידוע ללומד המקרא (בן חמש למקרא) שיש מין חי' ששמה תחש, מפרש רש"י שאכן אין זו חי' ידועה9 כי "לא היתה אלא לשעה"10.
הערות
- 1. פרשתנו כה, ג.
- 2. כה, ה.
- 3. שבת כח, ב.
- 4. שבת פ"ב ה"ג.
- 5. וממשיך בירושלמי שם שאתי' כדברי "רשב"ל בשם ר"מ כמין חי' טהורה ברא הקב"ה כו'".
- 6. פרשתנו ו.
- 7. בפסיקתא רבתי פל"ד (לג) ר' נחמי' אומר חי' טהורה היא כו' אמר רבי אלעזר. . בשם רשב"ל. . בשם ר"מ לפי שעה נבראתה ונגנזה. ובקה"ר (פ"א, ט) ר' יוחנן אומר מין חי' גדולה הראה הקב"ה למשה ועשה הימנה צורך המשכן וגנזה.
- 8. ראה דברי דוד להט"ז כאן. צידה לדרך. באר בשדה. וראה בארוכה מלאכת הקודש על פרש"י כאן.
- 9. וכבר שקו"ט בארוכה במפרשי רש"י ועוד — בפי' הכתוב ביחזקאל (טז, י) "ואנעלך תחש", אם הי' כל המ' שנה במדבר, או שעשו מנעלים ממה שנשאר, או שהוא תחש אחר כו'. וראה תרגום ופרש"י יחזקאל שם. ולפי הפס"ר שם — קאי על עורות תחשים (ולא על מנעלים כפשוטם). ואכ"מ.
- 10. בכמה מפרשים (גו"א. באר מים חיים (לאחי מהר"ל). ועוד) מבואר ההמשך בפרש"י "ולא היתה אלא לשעה" — "דאל"כ הרי לא הותר למלאכת שמים אלא בהמה טהורה דכתיב למען תהי' תורת ה' בפיך מן המותר בפיך, וא"כ תחש חי' טהורה הי', ולמה לא מנה אותה [בין] בהמות וחיות טהורות (בפ' שמיני ופ' ראה), אלא לשעה היתה ולא מנה דבר שהי' לשעה" (ל' הגו"א. וכעין זה כתבו בכמה מפרשים). אבל: א) בפרש"י עה"ת לא הובאה ההלכה שצ"ל "מן המותר בפיך"[ednref_27_*]. ב) אפי' להלכה (בהמשך סוגיית הגמ' שם, שהובא לענין תחש הא דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד), כ' הרשב"א (בחי' לשבת שם) בשם רב האי גאון ד"הואיל וקם לי' ק"ו דרב הונא מברניש. . א"כ איכא למילף כו' דאפי' בהמה טמאה נמי מתכשר". וראה גם ר"ן ר"ה רפ"ג (ד"ה ומיהו אע"ג דמסקינן). וראה שו"ת חת"ס או"ח סל"ט. יו"ד סרע"ו. שד"ח אסיפת דינים מערכת חנוכה אות יד. ועוד. ואכ"מ. [edn_27_*] ) וכדמוכח גם מזה שרש"י אינו מתרץ בנוגע לתולעת במלאכת המשכן — ראה רבינו בחיי כאן (כה, ג). מפרשי רש"י (הואיל משה (באר היטב). אמרי שפר. דבק טוב (בהגהה). ועוד). שו"ת חת"ס שבפנים ההערה (בסופה). ואכ"מ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.