131
בשכר על "ועבדתם גו'" נאמר "וברך את לחמך גו'" — לשון ברכה, ואילו כאן אומר הכתוב "לא תהי' משכלה גו'", שמשמעו הבטחה22.
וההפרש ביניהם: הברכה היא רק נתינת כח מלמעלה על שפע זה, אבל יתכן שיהיו מניעות ועיכובים כו' בהמשכת השפע למטה באופן שהברכה לא תתקיים בפועל ממש, בגשמיות כפשוטה23; משא"כ הבטחת הקב"ה על טובה אי אפשר שלא תתקיים (כמבואר ברמב"ם24);
וזהו טעם החילוק, דעל "ועבדתם את ה"א", שענינו רק שלילת ע"ז (כנ"ל), בא השכר רק דרך "ברכה" ("וברך גו'")25, משא"כ כאשר "תעשה רצוני" — אזי בא השכר בהבטחה, "לא תהי' משכלה גו' בארצך את מספר ימיך אמלא", באריכות ימים ושנים טובות בפשטות,
וזוכים לירושת הארץ, עד ל"ושתי26 את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר", שזה27 הפסוק מדבר בלעת"ל בקיום היעוד28 "כי ירחיב ה"א את גבולך" ונאמר29 "וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ".
(משיחת ש"פ משפטים תשד"מ)
הערות
- 22. ראה גם ד"ה לא תהי' משכלה תשי"ב.
- 23. ראה לקו"ת ס"פ קרח. ובכ"מ.
- 24. הל' יסוה"ת פ"י ה"ד.
- 25. ומ"ש "והסירותי מחלה" שגם הוא לשון הבטחה, מ"מ ה"ז הבטחה הבאה בהמשך (ותלוי' ב)ברכה.
- 26. שנאמר בהמשך הענין (כג, לא).
- 27. מדרש לקח טוב עה"פ. וראה גם ראב"ע.
- 28. פ' ראה (יב, כ), וכדאיתא במכילתא (בא יב, כה) שזוהי הכוונה ב"ושתי את גבולך גו'".
- 29. תהלים עב, ח. מדרש לקח טוב וראב"ע פרשתנו שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.