115
בעצם גדרם21. וע"ז מתרץ "ד' שומרין ודיניהם שלשה", שאמנם חלוקים הם לארבעה שומרים, ובכ"ז אין זו סתירה שלענין דינא נחלקים רק לשלשה, כנ"ל.
ד. ההסבר הנ"ל, בהא ד"ד' שומרין ודיניהם שלשה" — שהשומר שכר והשוכר חלוקים הם בעצם מהות התחייבות השמירה שלהם (שלכן יש "ד' שומרים") אלא שבכ"ז לענין דינא השוכר משלם כשומר שכר (— "דיניהם שלשה") —
י"ל שמתאים עם ביאור ענין הד' שומרים בעבודה רוחנית22. וכדאיתא בשל"ה23 ד"כמו שד' שומרים נוהגין בין אדם לחבירו כן (נוהגין) בין אדם למקום ב"ה".
וי"ל ביאור הענין24:
ידוע שקיום העולם תלוי בקיום התומ"צ של בנ"י25. ונמצא, שבנ"י הם בגדר "שומרים", שהקב"ה מסר עולמו לרשותם שהם "ישמרו" אותו26, וע"ד שנאמר27 "לעבדה ולשמרה", ושמירת העולם היא על ידי קיום התומ"צ.
והנה לפי פשוטו נחלקים ד' השומרים לג' סוגים כלליים בענין יחסם להחפץ הנשמר ובעליו: (א) שומר חנם שכל ההנאה משמירה זו היא להמפקיד (כי אין השומר מרוויח כלום משמירת הפקדון, שאינה אלא בשביל תועלתו של המפקיד); (ב) שואל — שכל הנאה שלו (כי אין המשאיל מקבל שום הנאה מהחפץ); (ג) שומר שכר והשוכר, שהנקודה המשותפת ביניהם היא, שבשניהם יש הנאה הן לבעלים והן לשומר28 [בשומר שכר — המפקיד נהנה מזה שחפצו שלו נשמר (ובשמירה מעולה), והשומר מקבל שכר עבור טרחתו; ושוכר יש לו הנאת השתמשות בחפצו של המשכיר, והמשכיר מקבל תמורת זה דמי השכירות].
ולפי זה יובן גם תוכנם של ה
הערות
- 21. וי"ל דלהמקשן הטעם דשוכר כש"ש הוא מפני שהנאת החפץ היא בגדר שכר שמירה (כהסברא שהובאה לעיל ס"ב והערה 11. וראה תורת חיים שבהערה הקודמת).
- 22. וע"פ דברי הרמב"ם (סוף הל' תמורה) ש"רוב דיני התורה אינן אלא עצות. . לתקן הדעות וליישר כל המעשים", שמזה מובן שכל הלכה שבתורה יש לה (נוסף על פירוש הפשוט —) פירוש גם בעבודה רוחנית, בינו לבין קונו. וכמבואר בכ"מ.
- 23. במס' פסחים שלו קנה, א ("מצה עשירה").
- 24. המבואר לקמן הוא ע"פ המבואר בשל"ה שם (אב). וראה עוד ביאורים בד' שומרים ברוחניות — שם חלק תושב"כ (פרשתנו) שכ, סע"א ואילך (ושם, מעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"א פ"ג). ש"ך עה"ת וראש דוד (להחיד"א) פרשתנו. ועוד.
- 25. ראה שבת פח, א. וש"נ. וראה גם זח"ב קסא, אב. ועוד.
- 26. כמובן שיש לפרש ענין ד' שומרים גם בנוגע לשמירת התומ"צ עצמן, וכן שמירת הנשמה [וכמחז"ל (דב"ר פ"ד, ד. מדרש תהלים יז, ח) "הנפש והתורה. . נרי בידך. . אם שמרת את נרי"]. וראה בספרים שנסמנו בהערה 24. — והמבואר בפנים הוא ע"פ המובן משל"ה במס' פסחים שם, שמפרש "שואל שכל הנאה שלו" לענין הנאה מעוה"ז ("הרוג בקר ושחוט צאן" — ישעי' כב, יג).
- 27. בראשית ב, טו (הובא בשל"ה מס' פסחים שם, א).
- 28. כלשון הירושלמי שבועות שם: נושא שכר והשוכר. . נהנה מקצת ומהנה מקצת. וראה גם מו"נ ח"ג פמ"ב (ובחיי פרשתנו כב, ו) "שניהם. . משתתפים בתועלת" (ובתרגום קאפח: שותפים בהנאה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.